641
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה לג
לפיכך על אלו הנמצאים כאן, שהענין התקבל על דעתם, לפרסם את הדבר גם בישיבות אחרות. לעבור בישיבות ולדבר עם הנהלות הישיבות שידאגו שהתלמידים ימצאו בישיבות בזמן של אלול ותשרי ובהשגחה. כן לדבר עם התלמידים, שגם אם ההנהלה לא תורה זאת בתורת פקודה - ירצו הם את הדבר בקבלת עול עצמית וידרשו להשאר בישיבה.
יש למסור את הענין, והעיקר - לדאוג שהדברים יבואו לידי פועל.
הוספות/ח"י אלול
וההתחזקות והתוספות בקבלת עול, ובקבלת עול כללי ועצמותית דוקא*', מביאות לידי כך שהקב"ה יקבל את ההכתרה שלנו "שתמליכוני עליכם"*', וכתפלתנו: מלוך על העולם כולו בכבודך כו'.
(משיחת ח"י אלול, תשי"ב)
נצבים
א. ... נאמר במדרש' שנני ישראל נמשלים לקנים. כשהקנים נמצאים בנפרד, כל קנה לחוד, קל לשברם, ואילו כשהקנים קשורים יחד אי אפשר לשברם. הוא הדבר בבני ישראל: כשבני ישראל אחודים, "אתם נצבים כולכם", מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך" - אז הם נצבים!
זה גם יסוד למאמר "החלצו"? בו מדובר בענין האחדות. השרויים באחדות - חזקים ואין למישהו שליטה עליהם, יתר על כן: מהוים כלי לברכתו של הקב"ה. הכלי לברכתו של
הקב"ה הוא השלום והאחדות, כדבר משנה (סוף עוקצין), וכמו שכתוב: "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך".
שכן לאמתו של דבר, אין אפשרות לשום גורם חיצוני לשלוט על בני ישראל, חלק הוי' עמו. מנין נפתח פתח לכך שתהיה גישה לגוף חיצוני? - ע"י כך שהיהודי עצמו עושה סדר צר בקרבו פנימה, ובשעה שישנו סדר צר, ואפילו כקרני חגבים, עלול לקבל אחיזה גם דבר שמבחוץ.
שלא ייוצר אפילו סדק צר - אפשרי רק ע"י אחדות, שכן כל אחד לכשעצמו אינו חש תמיד במגרעת שלו, שהרי על כל פשעים תכסה אהבה. משום אהבת עצמו אינו רואה
הערות
- 8. ראה מכילתא יתרו כ, ג. פ"ו בתחלתה.
- 9. ראש השנה טז, א.
- 1. תנחומא נצבים.
- 2. מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.