639
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבנפש אין כל הבדל בין גדול שבגדולים לבין פחות שבפחותים: בבר-דעת, ולו גדול ביותר, אין השכל וההשגה מעלימים את היחידה שבנפש בשעת פעולתה ובפחות שבפחותים - אין מחשבותיו דבוריו ומעשיו, שלא היו כדבעי, מפסיקים ומונעים אפילו את טהרת המחשבה הדבור והמעשה5 בעת פעולת היחידה.
הזמן של אלול ותשרי הוא זמן של "יחידה ליחדך", וההקדמה וההכנה לכך - "טוענת עולך", ודוקא קבלת עול כללית, אין לנסוע ולהשתחרר מן העול, כי אם, אדרבה, יש להמצא בכתלי הישיבה, בד' אמות של תורה ובד' אמות של תפלה, להיות שרוי בתוספת קבלת עול, ולהוסיף בתפלות ובתחנונים וע"י כך באים ל"יחידה ליחדך".
יימצאו שיטענו שאפשר לנסוע הביתה ולעסוק שם בכל הענינים: להיות שרוי בקבלת עול כללית, להוסיף בתפלות ובתחנונים וכו'.
- הגמרא מספרת?': "רב אמי ורב אסי הוו מצלי ביני עמודי", היו מתפללים במקום למודם, ולומדים במקום תפלתם. הם חיברו את התורה ואת התפלה.
הוספות/ח"י אלול
לערוך את התפלות והתחנונים בכתלי הישיבה, ד' אמות של תורה וד' אמות של תפלה.
ההנהלות נדרשות לא להרשות את חופשת התלמידים ואת האפשרות לנסוע הביתה, ולסמוך על יושרם.
התלמידים נדרשים לא להסתמך על ההנהלה, לאמור: אם תורה ההנהלה להשאר בישיבה - ישארו, ואם לאו - יסעו הביתה, וכבר ישנו היתר לכך, היתר של "עבר ושנה" משום שכבר עשו כן אשתקד ולפני שנתיים ולכן נעשה להם היתר בלי כ"ף הדמיון. עליהם להיות בישיבה ולהוסיף בתפלות ובתחנונים.
אין סתירה לדבר מן העובדה שיהודים בכלל ובני תורה ובני הישיבה בפרט נדרשים ללכת ולעורר גם אחרים ליראת שמים, לתורה ולמצוות וכו' - שכן יש זמן מספיק לשני הדברים. לולא כן לא היו נדרשים מהם לזה ולזה.
יב. כבר אמרתי תחלה שהטעם לכך שברצוני לומר את כל הנ"ל עתה הוא - נוסף על כך שח"י אלול קשור עם חודש תשרי - בכוונה שיתפרסם הדבר.
ומובן ופשוט שכל הענין המדובר אינו שייך דוקא לישיבות החסידיות כי אם לכל הישיבות.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.