634
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כל זה שייך לתלמידי ישיבות בכלל, ולתלמידי "תומכי תמימים" במיוחד, שכן ענין התורה בכלל - ואופן לימודה ב"תומכי תמימים" בפרט - הוא לאחד ולחבר גליא וסתים דתורה, ובאמצעותם גליא וסתים דנשמה, עם גליא וסתים דקוב"ה, עד למילוי הבקשות: בקשו פני, את פניך ה' אבקש.
ובאור פני מלך חיים - הדבר "ממשיך", מפנימיות ועצם הטוב, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה.
41 בדרך זו - מרמזי הפרשה: כי תצא למלחמה על אויביך, המלחמה עִם הנפש הבהמית שלך, המלחמה עם הסביבה, המלחמה עם הגוף והנפש הבהמית של הזולת - הרי הסדר הוא "תצא", לא להמתין עד שהלה יבוא אליך להלחם, כי אם לצאת אליו. כפי שהוסבר פעם? שאם האויב נכנס לשטח הרי אפילו כשמנצחים אותו במלחמה - לא יתכן שלא יהיה איזה הרס וחורבן משום המלחמה, לא כן כאשר: כי תצא, כשיוצאים במלחמת תנופה לשטח האויב.
ואז - ושבית שביו, את השבי שהיה ביד אויבך שלך, שבי הקשור לך.
אל לו לחשוב שהוא עושה חסד לזולת, כך שדי בכל אשר הוא עושה. עליו לדעת כי זה "שביו של אויבך", דבר הנוגע לו עצמו יותר מלשני.
הוספות/תצא
המדובר בניצוצות שלו המצויים ב"לעומת זה" ועליו להוציאם משם, וכמוסבר בענין "כי תראה", מאחר שהוא רואה ויודע מכך - יש לו קשר לדבר.
וכאמור לעיל - הפרשה באה בלשון ציווי ובלשון הבטחה. בשעה שהוא קולט את הציווי הוא מבצע אותו בשמחה ובטוב לבב, ומובטח לו ושבית שביו.
הרי "לפום צערא - אגרא""י. מאחר שהדבר כרוך בצער של מלחמה, משום ההעלם וההסתר על ממלוי שליחותו, יש לו לפי זה את האגרא, הוא לוקח את עצמותו יתברך, כמוסבר'' על פסוק "יעשה למחכה לו - אינון דדחקין למילה דחוכמתא" שע"י שבירת ההעלם וההסתר בכחו לקבל את עצמותו ית'.
וע"י כך באים לקיום היעוד:" "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה", בביאת המשיח שנקרא שלום', וככתוב': שר שלום - למרבה המשרה ולשלום אין קץ.
- כפי הנאמר באגרת הקדש5 שעתה יש צורך בבירור הניצוצות ולעתיד יושלם בירור הניצוצות ויופרד הרע מהטוב וכו' ואז לא יהיה צורך
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י. לקו"ש ח"ב ע' 634
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.