629

4 לקוטי ומנוחה לחיי העולמים?:. החדלון של המהות הקודמת והתחלה הויה של אדם חדש - מסלקת ומוחקת את כל החובות הישנים.

. לסוחר יש זמנים קבועים לעריכת חשבון מצב מסחרו. אם ישב ויערוך כל עת את חישוביו - לא יגיע לעולם לידי מסחר. בכל יום הוא מסכם את פנקס היום, בכל שבוע וחדש - את חשבון התקופה, ובסיום השנה הוא עורך את המאזן הכללי של מסחרו. כך גם ברוחניות: בכל יום* יש לערוך, בקריאת"שמע שעל המטה, את חשבון היום. בערב שבת* של השבוע, בערב ראש"חדש - של החדש. כל אלו חשבונות פרטיים, ואילו בחודש אלול יש לערוך חשבון כללי, של כלל מצב האדם במשך כל השנה.

וכשאדם עורך חשבון כללי ונוכח שגם בשנת השמיטה המשיך ללוות, ולא זו בלבד שלא פרע את חובות השנים הקודמות אלא אף לוה במדה יתרה בשנה זו עצמה - נופלת רוחו בקרבו והריהו, ח"ו, כמיואש.

הוספות /אלול

- אומרת התורה ופוסקת: "שביעית משמטת בסופה", ברגע האחחרון, ועדיין נותר זמן לשמיטת כל חובותיו ולא להסתמך על העובדה שהשביעית משמטת, וכמאמר המשנה": המחזיר חוב בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולפחות יש לדאוג שהשמיטה תשמט את החובות.

?ח. כדי שהשביעית תשמט חובותיו של האדם עליו להוציא את חובותיו מרשות בית-דין שלמעלה, שכן המוסר שטרותיו לבית-דין אין השביעית משמטת. עליו להפנות את מגעו אל היחיד, עם הקב"ה בעצמו שהוא יחידו של עולם.

עליו לדאוג שלא תנהגו אתו מלמעלה עלדפי דין, כי אם בדרגה נעלית יותר מהגבלות מדת הדין, ואז אין לו מגע עם בית-דין שלמעלה, כי אם עם הקב"ה ובעצמו אזי חלה שמיטה על כל חובותיו.

זה גם הרמז בנאמר בתחלת הסליחות: לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים גו' לא במעשים באנו לפניך". העובדה ש"לנו בשת הפנים" - מחייבת את "לך ה' הצדקה", שלא יתנהגו אתנו על פי דין של בית-דין שלמעלה, אלא שהקב"ה יפעיל את הצדקה שלו, שיהיה לנו המגע רק עם הקב"ה, יחידו של עולם.

יט. כדי להביא לידי כך שלא יתנהגו עם האדם על"פי דין, שעניניו