617
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה כט
שלם, אלא שאז יעשה את כל העולם לכלי לאלקות.
כשם שבשעת מתן תורה, שניתנה באל"ף, "היו שומעים את הדיבור אנכי הו" אלקיך מכל הרוחות"! -
כך גם בשעת יסוד והתחלת הלימוד, באות אל"ף, ניתן הכח שבכל מקום ובכל דבר יישמע "אנכי הו" אלקיך".
וכפי שאמר הרבי שיש להאיר את כל בני ישראל בדרך "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
הוספות /ואתחנן
- לא כשיטה הטוענת שיש להתאים את התורה לרוח הזמן, אלא, להיפך, - "ומקרבן לתורה", לקרב גם את הבריות?, שאין להם כל יתרון, לקרב אותם אל התורה כמות שהיא, בלי כל פשרנות. תורה ודברי סופרים וחסידות לפנים משורת הדין.
וכשניתנת לזולת תורה תמימה, ללא פשרות, ע"י "בחוקותי תלכו" בא גם "ונתתי גשמיכם בעתם", בכל הברכות, חיים מאושרים לא רק בעולם הבא, כי אם גם בעולם הזה.
ספר החיים - לאחיו של מהר"ל מפראג - בחלק "גאולה וישועה", שואל מדוע לא מצוין במפורש שם ירושלים בשום מקום בתורה, אלא באופן סתמי: המקום אשר יבחר ה'.
ומתרץ כי - "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי", לאו דוקא ירושלים אלא כל מקום בו מתפלל יהודי לפני הקב"ה הוא המקום אשר בחר ה/ ולפיכךך יש להתפלל לכיוון ארץ ישראל, לצד ירושלים, לצד המקדש,
לצד קדשי קדשים ולצד הארון', שכן בכל מקום ואף בחוץ לארץ שבגשמיות ישנו הענין של ירושלים.
והאמור "כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו" כו'? - ממשיך ספר החיים - מובנו: "הדר", דירת קבע, כלומר - אדם הדר בחוץ לארץ דרך קבע ואינו חושב כלל על הגאולה, אבל כשגם בהיותו בחוץ לארץ הוא חושב על המשיח ועל ארץ ישראל, והרי בשעת התפלה הוא פונה לצד ארץ ישראל, אזי כל מקום בו הוא נמצא הוא המקום אשר בחר בו ה'.
הערות
- 1. רש"י יתרו כ, ב. שמות רבה ה, ט. תניא פרק לו.
- 2. (משיחת יו"ד שבט, תשט"ז)
- 2. ראה תניא פרק לב.
- 4. א. בפרשת השבוע נאמר: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו וגו'", ורש"י מסביר כי הדברים מכוונים לירושלים.
- 1. שו"ע או"ח סימן צד סעיפים אדב. 2 כתובות קי, ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 617
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.