611

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

106 לקוטי התורה במצב בו הוא נמצא, מבלי שיזכך עצמו לקראת לימוד התורה - "לא זכה" - הרי זה נעשה לו היפך של סם חיים, בלשון רז"ל.

1 וכן סדרם של דברים אלה: תחלה - "ותרא", אדם מסתכל במקום אסור וטוען: מבט אינו כלום, ובמיוחד לא יזיק לו, אבל מיד בא - "ותקח ותאכל", הוא מקלקל את עצמו, ואז - "ותתן" - הוא מקלקל את הזולת עד "ותפקחנה" - לפתע הוא רואה שהמצוה היחידה שהיתה לו נאבדה ממנו, "ערומים בלי מצוות".

רבות מתרי"ג המצוות קשורות בעניני בית המקדש, והמצוות שביכלתנו לקיימן גם עתה אינם אלא מיעוט, ויש, איפוא, להיות "זהיר טפי", לפחות, במצוות אלו, לא לאבדן, ח"ו.

כשאדם רוצה שלא יהיה לדידו "כי ערומים הם - בלי מצוות", לא די להתחיל להישמר מ"ותתן" בלבד או אף מ"ותאכל", אלא שאין להרשות את

הוספות/פינחס

"ותרא", כי "ותרא" הוא הצעד הראשון לירידה מטה ח"ו.

אמנם טענה בפיו: "למדן הנני, למדתי תורה הרבה, ומאחר שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה מותר לי להסתכל ככל חפץ לבי והדבר לא יזיק לי", אך על כך אומרים לו כי אדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה, וחוה היתה מצלעותיו של אדם הראשון, ולמרות זאת כשהיה "ותרא" - בא לדבר המשך, צעד אחד צעד.

הדרך להישמר מן הרשע הצופה לצדיק ומבקש להמיתו, הדרך להישמר מן היצר הרע המחפש תמיד תחבולות להביא לידי "ותפקחנה וגו' ערומים הם" = היא להקיף את המ"ם פתוחה, נגלה דתורה, בבחינת יצחק, שדרגתו, כאמור בזהר, היא מ"ם סתומה*', מאמר סתום, פנימיות התורה.

בבעל - שני זמנים: קודם הנישואין

ולאחרי הנישואין - ארוס ובעל. לשניהם זכות להפרת נדרים אלא שקיימים הבדלי דינים בין ארוס לבין בעל.

לכאורה היתה צריכה להיות ההלכה שיש לבעל כוח וזכות יתר מאשר לארוס, אך ישנה, בכל זאת, בהפרת

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. (משיחת י"ג תמחז, תשט")
  3. 6. לקו"ת להאריז"ל ר"פ תולדות, וע"ח שער טו פרק ד ואילך.
  4. 4. א. השבנת נקראות בתורה פרשיות מטות ומסעי. בפרשת מטות מדובר בנדרים, ובעקירת נדר - שבה שלש דרכים: ע"י חכם, העוקר את הנדר למפרע, ע"י אב וע"י בעל - שמפירים את הנדר "מכאן ולהבא".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.