584
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי
לא היה לו כל שייכות להרע, והיה "מרכבה" לאלקות, כדוגמת הנאמר על האבות*" שהיו בבחינת מרכבה "שכל עניניהם היו קדושים", כמרכבה הבטלה לגמרי לרצון הרוכב.
אין צורך, איפוא, לתקן במקום כזה, גדרים וסייגים, כי אין כל חשש לכשלון,
ואדרבה, לא רק שהגדרים והסיגים מיותרים, אלא שמהווים עוד מגרעת.
שכן, מי שהוא בבחינת מרכבה לאלקות, שכל עשיותיו - קדושה, ובשעה שעושה דבר איזשהו הריהו מעלה דבר זה לקדושה, הרי כשנמנע מלעשות ענין כלשהו - הוא מעכב בכך עליית דבר זה.
דוגמת הנאמר בירושלמי*" שאחד האמוראים אמר שיהיה צורך למסור דין וחשבון על מאכל שאפשר היה לאכלו ולא נאכל.
מי שהוא בבחינת מרכבה וכל עשיותיו - קדושה, מעלה לקדושה כל ענין בו הוא עוסק.
אין, איפוא, כל סתירה בין "עשו משמרת למשמרתי" לבין העובדה שלא היה רצוי הענין של "ולא תגעו בו" בעץ הדעת.
במקום שיש צורך בגדרים וסיגים הרי הם יתרון,
ובמקום שאין צורך בהם הרי הם מגרעת,
החוספות/ שלח
וכלשון רז"ל ב"ולא תגעו בו", שכן המוסיף גורע.
ט. לתיקון חטא עץ הדעת שיסודו בשימוש בדבר שלא במקומו - ניתנה מצות חלה.
ענינה של חלה, הוא כאמור, שמפרידים "חלק" מהעיסה. כל העיסה היא חולין, וחלק זה הוא קודש, ונאכל לכהנים ובטהרה דוקא.
אף שתורה ענינה הרי ואחדות,
למרות זאת, אם יבא מאן דהו ויצעק: מה לי ולשלחן ערוך, יש צורך באחדות - אזי: אל תאמרו קשר גו'.
וזה הקשר בין מצות חלה שהיא תקון לחטא עץ הדעת, חטא עץ הדעת בא כתוצאה מהשתמשות בענין שלא במקומו הראוי, והתיקון לכך הוא -
הערות
- 4. בראשית רבה פרשה מז, ז. וראה תורה אור סוף פרשת ויצא. 5 סוף קדושין.
- 2. שיחות
- 3. - אדמו"ר הזקן מאריך מאד בתניא פרק ל"ב ביחס לאהבת ישראל, ומסביר בהרחבה שהיא יסוד כל התורה כולה, גם במאמר ד"ה החלצו מבואר בארוכה חסרון הפירוד, ושהוא מקור לכל המדות הרעות -
- 4. יש לפעמים אשר אמיתות האחדות היא על ידי פירוד דוקא, ההבדלים בישראל של כהנים לוים וישראלים אינם ענין של פירוד, חס ושלום, אדרבא - זוהי האחדות האמתית. התחלקויות עשר הקדושות*, היא ענין של אחדות, ובדוגמא זו היא גם מצות חלה.
- 15. כלים פרק א משנה ו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 584
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.