569

שתקנה זו, שוה לכל נפש. כך שאף שקיימים שיעורי תהלים, אחרים, יש לומר גם שיעור זה הנחלק לימי החודש, ומיום ליום, נפוצה התקנה יותר ויותר -

מובן, איפוא, שכל הענינים שדוד אמרם עבור כנסת ישראל, באים בגילוי בכל אחד מישראל בהתאם למעמדו ומצבו. ובכלל זה גם ענין ותוכן הפסוק: "בני אתה אני היום ילידתיך, שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ".

תוכן הפסוק הוא, שכן הבקשות מהקב"ה, ייענו וימלא לבני ישראל כל משאלות לבבם.

ג. על דוד, נאמר: דוד מלך ישראל חי וקים*, וכן: ועבדי דוד נשיא עליהם*, שזה מכוון לימות המשיח. קשור, הוא, איפוא, הפסוק בשניהם, גם בדוד וגם במשיח. שביאת המשיח, ענינה הרי, משאלות לבבו של כל איש ישראל, שעל כן, בכוח כל אחד, לבצע הדבר.

ומילוי הבקשה, יתכן באמצעות לימוד התורה וקיום המצוות, ובכלל זה: שמירת תקנת אמירת תהלים, לומר כל יום אחר התפלה שעור התהלים הנחלק לימי החודש.

- בלבוש"* כותב לומר תהלים קודם התפלה, אך זהו דבר נוסף. מלבד התקנה שעל כל איש ישראל לומר כל

הוספות/חגה"ש

יד. בזוהר* נאמר שדוד נקרא בשם "בדיחא דמלכא" שכן מעורר הוא שמחה למעלה בכל זמן, ובפרט ביום ההולדת ויום ההילולא שלו, שאז הוא "ממשיך" שמחה על כל השנה.

יקבל נא עתה עליו כל אחד, מתוך שמחה, להתחזק באמירת תהלים כל יום כפי שנחלק לימי החודש, וגם להודיע על כך לכל אלו שאינם יודעים עדיין על זה, והמודיע - זכות הרבים תלוי בו.

ואזי יקויים גם הסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשבועות, לפני עשרים שנה, שלאחד מרבותינו נשיאינו נתגלה בחזיון: ויהי חתת אלקים על הערים. - חת"ת - ראשי תיבות, חומש, תהלים, תניא.

כשילמדו כל יום, פרשה בחומש עם רש"י, - יום ראשון, עד שני, יום שני עד שלישי וכדומה - ילמדו כל יום שיעור תניא כפי שנחלק לימי השנה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויאמרו כל יום אחד התפלה, שיעור התהלים כפי שנחלק לימי החודש,

יקויים האמור "ויהי חתת אלקים על הערים", וכן יקויים ה"ויסעו", נסיעה מתוך מנוחה לארץ ישראל בגאולה השלימה והאמיתית, וכנאמר ליעקב אבינו "נסעה ונלכה", שכן יהיה