560
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה כא
חג השבועות
א. תוכנו של מתן תורה הוא - חיבור "מעלה" עם "מטה", שכל עניני העולם, בלי יוצא מן הכלל, יהיו מוארים וחדורים באור התורה.
כך יובן הנאמר בגמרא!: "הכל מודים בעצרת דבעינן לכם". בפסח וסוכות די בגשמיות בלבד או ברוחניות בלבד, ואילו ב"עצרת" - הכל מודים שיש צורך ב"לכם", בחדירה פנימית שתקיף את כל עניני האדם, שהאור לא ישאר בחג השבועות בלבד כי אם יפעל בכל השנה. ולא רק בשבת ויום טוב אלא גם בחיים היום יומיים.
ב. הרבי, כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אמר פעם בהתוועדות שהשעה האחת של לימוד תורת החסידות, צריכה להתפשט על פני כל עשרים וארבע שעות היממה, שבכולן יהיה ניכר שזה יהודי הלומד חסידות.
וכשם שכן הוא לגבי חסידות בפרט, כך הוא גם ביחס לכללות התורה, שעל התורה להקיף כל עניני האדם במשך כל היממה, וכמאמר הרמב"ם?: החכם צריך שיהא ניכר במעשיו כו', ונמנים שם עשרה דברים, הכוללים את כל חיי האדם.
זה תוכנו של מתן תורה, שתורה נתלבשה בגשמיות, וניתנה לנשמות בגופים דוקא. כאן למטה דוקא, כי התורה דורשת "בירור" כל הענינים הגשמיים. בתחילה, בירור הגוף והנפש הבהמית, ולאחר מכן, החלק - של כל אחד - בעולם, והדרך אינה של דחיה ושבירה, כי אם של "בירור" דוקא. כמאמר הבעש"ט לפסוק עזב תעזב עמוי.
ג. נאמר: "יש חכמה בגוים תאמין יש תורה בגוים אל תאמין"*. וממאמר רז"ל זה, יובן ההבדל בין חכמה לתורה.
כדי להבין השכלה מסוימת יש להזדקק, ראשית כל, למושכלות ראשונות, ולכללי החכמה - בלשון החוקרים: כללי ההגיון - ועל פי שני דברים אלו באה מסקנת ההשכלה.
לפי זה יש להסיק שלמרות שמסקנת ההשכלה מתחייבת, אמנם, עלדפי המושכלות הראשונות וכללי ההגיון, ברם, המושכלות הראשונות וכללי ההגיון, עצמם אינם הכרחיים על"פי בסיס מוקדם כלשהו, אלא שהדבר תלוי רק ברצונו הטוב של האדם אם מוכן לקבל את המושכלות הראשונות, והם מוצאים חן בעיניו, שאז הוא מקבל גם מסקנת ההשכלה,
הערות
- 1. שיחות 284
- 1. פסחים פח, ב.
- 2. הלכות דיעות ריש פרק ה.
- 3. היום יום כח שבט. 4 איכה רבה ב, יג.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 560
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.