551
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בהם האפשרות להתמודד עם הסביבה ולהצליח גם בגשמיות: לרומם את ימי העבודה, שיהיו קדושים אף הם.
זי הדבר הראשון והמצוה שמביאה את השבת אל הבית היא - הדלקת נרות. דבר זה קודם לקבלת שבת ולקידוש. הדבר הראשון בו מתחיל השבת הוא - להאיר את הבית היהודי.
ומצוה זו היא - אחת המצוות שה' אומר לגביהן שהוא נותנן בראש ובראשונה - לנשים. עליהן להאיר את הבית היהודי, ובאמצעותן באה האורה לכל המשפחה, לבעל, לילדים ולאחים.
הטעם לכך שמצוה זו ניתנה לנשים - אומר אדמו"ר הזקן% - הוא משום שהאשה נמצאת במרבית הזמן בבית ומטפלת בצרכי הבית.
לפי האמור לעיל שהשבת חייבת להשפיע ומשפיעה על כל ימי השבוע - הרי הדבר נכון גם ביחס לראשית השבת, להדלקת הנרות. יש כוח ביד נשי ישראל להאיר באור יהודי את הבית ולכל המשפחה, ומן השבת - לקחת ו"להמשיך" את האורה לכל השבוע.
6) שלחן ערוך סימן רסג ס"ה.
הוספות/בהר
נאמר בזוהר כי על האשה להדליק נרות בשמחה לבבית וברגש. כך גם לגבי התוכן הפנימי של המצוה - הארת הבית צריכה להיעשות כן, והאורה היא שמחה - לבבית ומלאת רגש.
ח. בכל הדברים שרבותינו - החל מן הבעש"ט, אדמו"ר הזקן ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר - דרשו - היו רוצים שהחסידים, גם האנשים וגם הנשים, יורו את הדרך לכל ישראל.
יברך ה' את כולכן, ואת כל אחת מכן במיוחד, שתורו את הדרך לכל נשי ישראל, כיצד להאיר את הבית היהודי, בשמחה לבבית וברגש, להאיר את יום השבת ולקחת ממנו גם לימי החול, לעשות גם אותם קדושים - בשמחה ובטוב לבב.
יתן ה' שיבוא המשיח במהרה ותוך כדי עיבוד אדמת ישראל בארץ הקדש נקיים במלוא המדה* את מצות השבת, וגם את מצות שבת השנים, שנת השמיטה.
(משיחת כ"א אייר, תשכ"א)
הערות
- 7. בראשית מח, ב.
- 8. ראה ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א: היום אם בקולי תשמעו כו' משמרין שבת אחת כתיקונה מיד היה בן דוד בא (ואינו סותר להבבלי - עיין לקוטי תורה בהר רד"ה את שבתותי). ובמדרש תהילים ר"ס פה: אז תרצה הארץ את שבתותי' ומפני כן ישראל נגאלין מיד (כן הוא בכמה כתבי יד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.