548
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
למרות שמצות השביתה מעבודת האדמה חלה רק בארץ ישראל הרי התוכן והמשמעות של מצות שמיטה - שבשנה השביעית יש להתמסר יותר לעניני קדושה - קיימים גם בחוץ לארץ. שכן אדמת חוץ לארץ אינה קדושה, אמנם, כאדמת ארץ ישראל, אבל יהודי בכל מקום שהוא נמצא, בארץ או בחוץ לארץ, הוא קדוש. ולפיכך כשמגיעה שנת השמיטה, כשם שהשנה היא שנת השמיטה, יש להתחזק יותר בדרך היהדות ולהתמסר יותר לעניני קדושה.
ב. ישנם כאלה שאינם רוצים להניח שהתורה נעלית מן השכל, ורוצים להסביר את עניני התורה, אך ורק לפי השכל האנושי. הם מסבירים את הנימוק למצות שמיטה בכך שע"י עיבוד מתמיד של האדמה נחלשים המרכיבים שלה, ומשום כך ציותה התורה להוביר את האדמה אחת לשבע שנים, כדי שתתחזק שוב ותוציא פרי רב. לכן - טוענים הם - אין בתקופתנו "להיזקק" לשמיטה, כיון שיש פתרון אחר, להשביח את האדמה ע"י דשנים טובים לסוגיהם.
הוספות/בהר
שלא תחלש האדמה מן העיבוד - היתה אז הברכה צריכה להיות, לא בשנה הששית, כאשר האדמה חלשה ביותר, כי אם, בשנים הקודמות*.
ולפי האמור שתוכן מצות שמיטה ישנו גם בחוץ לארץ - ישנו גם ל"וצויתי את ברכתי". כשיהודי עורך חישוב: הרי עלי להתפלל, ללמוד, לתת צדקה, להחזיק ישיבות ובתי מדרשות וכו' - כיצד, איפוא, אוכל להתחרות עם לאדיהודי, שאו מתפלל, אינו לומד, אינו נותן צדקה - ולנצח.
ג. דומה לאמור הוא גם ענין של "מלוה מלכה".
כשמגיע מוצאי השבת, לאחר שעברו עשרים וארבע שעות, בהן לא נעשו כל עסקים, ויש לצאת להתחרות עם כזה שאינו שומר שבת, והרי, על"פי טבע, כל יום נוסף של עבודה
הערות
- 1. ברם, הקב"ה הזהיר מראש ואמר: "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים". הקב"ה נותן ברכתו באדמה בשנה הששית שתוציא בשנה זו תבואה לשלש שנים: לששית, לשביעית ולשמינית.
- 2. אילו היה גורם השמיטה טבעי - כדי
- 3. שיחות
- 4. כאן הוכחה ברורה שכאשר יש לאדם בטחון בה' והוא מצהיר: "לא נזרע", הוא מקיים את ציווי ה', - נותן הקב"ה את ברכתו, שבשעה שהאדמה חלשה ביותר היא מוציאה תבואה פי שלש מאשר בשנה המוצלחת ביותר, ואפילו מאשר בשנה הראשונה.
- 5. על כך בא הציווי של השמיטה: כאשר אדם עושה את אשר הקב"ה דורש ממנו מקבל הוא את ברכתו, ברכה לא רק בעולם הבא, כי אם גם בעולם הזה.
- 6. ראה כלי יקר שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.