547
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יח
של "מלמטה למעלה", שכן ע"י כך מהוה האדם "כלי" לאור במדה גדולה יותר, והאור נקלט "בהתישבות" - הרי בסדר של "מלמעלה למטה" האור הוא, בכל זאת, גדול יותר, וגילוי האור מביא לכך שאז קלה יותר העבודה,
הוספות /חגה"פ
שכן קשיים נובעים מהעלמות והסתרים, ובשעה שמאיר "אמת הו" לעולם" סרים כל ההעלמות וההסתרים.
א. סעודת "מלוה מלכה" מהוה קשר ומעבר של השבת אל ימי החול. פירוש "מלוה מלכה" הוא, הרי, ליווי המלכה (השבת)!, ואם כן שייכת היא לשבת, ומתקיימת סעודה זו לאחר ההבדלה?, בשבוע שלאחר השבת.
אצל ישראל קדושים גם ששת ימי ושנות החול. בכל יום, גם של ימי
החול, מתפללים, ולאחר התפלה לומדים גמרא או משניות, עין יעקב, חומש, שיעור כלשהו של תורהי. ואפילו לאחר התפלה והלימוד - בשעה שיוצאים ל"עולם", למסחר או למשרה, יש להזהר - במסחר - מהשגת גבול וכו', ובמשרה - לעבוד באמונה, וכך גם על כל שאר הדברים של חיי יום יום להיות חדורים במצוות ובקדושה. "בכל דרכיך דעהו".
אבל, יהודים נדרשים להתעלות, ולפיכך כשמגיע היום השביעי - על היהודי לקדשו יותר מאשר הקדושה של ימי החול, וכן כשמגיעה השנה השביעית - "ושבתה הארץ שבת לה'", אין על היהודי לבוא אז במגע עם דברים ארציים ותרבות - חומרית, כי אם להקדיש את הזמן הפנוי: לשם התמסרות לדברים אלקיים, קדושים.
הערות
- 1. (משיחת ש"מ אייר, תשט"ז)
- 2. בשבת זו קראנו פרשת בהר, אותה
- 3. מתחילה התורה בציווי של מצות שמיטה: בשנה השביעית תשבות הארץ שבת לה'. כלומר, השנה
- 4. השביעית היא כשבת - כפי שרש"י מדגיש: "שבת לה, כשם שנאמר בשבת בראשית" כדרך שבין הימים יש להתיחס לשבת ביתר קדושה מאשר לששת הימים הקודמים, כך גם בשנים - יש להתיחס לשנה השביעית ביתר קדושה מאשר לשש השנים הקודמות.
- 1. שבת קיט, א. ושם.
- 2. ראה ט"ז לשולחן ערוך אורח חיים סימן ש. הובא בשו"ע רבינו הזקן.
- 3. שו"ע או"ח סימן קנה.
- 4. שו"ע או"ח סימן רלא. 5 ראה ספורנו (בהר כה, ב).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 547
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.