544

טל בא מאתערותא דלעילא כשלעצמה, ולכן "טל לא מיעצר" (=אין הטל נעצר)5. משום כך מברכים בתשרי על הגשם, לפי שאז באה ה"המשכה" לגבי ענינים השייכים לעולם, ואילו בניסן מברכים על הטל, שאינו נעצר.

כך יובן גם הדבר שהבעל-שם-טוב היה אוכל באחרון של פסח סעודה שלישית וקורא לה: סעודת משיח**.

- אם משום שההפטרה דנה במשיח, איך הדבר נימוק מספיק לקבוע סעודה נוספת בגללו, ובמיוחד מאחר שקריאת ההפטרה היא בבוקר, לפני סעודת יום טוב. הכרח, איפוא, לומר כי שני הענינים: גם ההפטרה הקשורה במשיח

הוספות /חגה"פ

כי בפנימיותו של דבר קשור אחרון של פסח עם המשיח, ולפיכך. - הבעש"ט שגילה רזין דאורייתא ורזי רוין קבע באחרון של פסח את סעודת משיח.

יח וזו תשובתו של כ"ק אדמו"ר הצ"צ: בשביעי של פסח ואחרון של פסח ישנה שמחה גדולה, אלא שאין מברכים "שהחיינו" כי ברכת "שהחיינו" באה רק על שמחה מורגשת בבשר הלב, דבר שהוא אפשרי רק כשהוא נראה בעיני בשר, וכיון שהשמחה היא על הגאולה העתידה אי אפשר לברך שחהחינו. ברם, השמחה גדולה ביותר מפני גודל ערך הגאולה שלעתיד, שהיא גאולה שלמה ואמתית.

יט. פסח מהוה, הרי, הכנה לחג השבועות, כאמור<: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", יציאת מצרים משמשת הכנה למתן תורה, ולפיכך ישנם ענינים לגביהם דומים חג הפסח וחג השבועות זה לזה.