542
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יב. ישנו, הרי, פתגם"' של כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע שלכן אין אנו אומרים - לפי נוסח חב"ד - "חסל סידור פסח", משום שחג הפסח נמשך
תמיד. לפיכך, בסיום ההגדה יש לומר את "סיכום" ההגדה, את הנקודות
העיקריות ב"עבודה", בהן יש להצטייד לכל השנה, והן:
מצה - עשיית החייב להיעשות, מרור - שמירה והידור בדברים, פסח - הפיכת דברי הרשות ל"כלים" לאלקות, "בכל דרכיך דעהו"*.
דבר זה מהוה, הרי, הכנה לגאולה העתידה, בה תורגש אלקות גם בגשמיות, ככתוב'': "וראו כל בשר - כי פי הוי' דיבר". (משיחת ליל ב' דחגה"פף, תשט"ז)
?ג לשנה הבאה בירושלים.
פעם, בעת עריכת הסדר, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר*' שאביו, כ"ק אדמו"ר נ"ע, אמר בתחלת ההגדה, בפיסקא "הא לחמא עניא", את "הבאה" הראשונה (לשנה הבאה בארעא דישראל) - בהדגשת "מלעיל", ואת השניה (לשנה הבאה בני חורץ) בהדגשת "מלרע". ברם, ב"לשנה הבאה בירושלים" אין דיוקים של "מלעיל" ו"מלרע", משום שהעיקר
הוספות/חגה"פ
כאן הוא - לשנה הבאה בירושלים. כלומר: אין הדבר צריך להתחיל לשנה הבאה, כי אם מיד, וממילא יהיה "לשנה הבאה בירושלים". יתן ה' שיהיה הדבר בקרוב, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים, ייערך הפסח בירושלים עם משיח צדקנו.
(משיחת ליל ב' דחגה"פ, תשט"ו)
יד. לענין המוסבר במכתב הכללי* שבכל יום צריך יהודי לחיות ולהתנסות ביציאת מצרים (משום ש"יציאת מצרים" של אתמול אינה מספיקה למצבו ודרגתו היום, ו"יציאת מצרים" של היום לא תספיק מחר) - יש תוספת:
מצוות נקראות "לבושים", כמאמר רו"ל*' לפסוק "וידעו כי ערומים הם" "מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה".
כל משל של תורה מתאים בכל פרטין??.
אנו רואים בלבושים שכאשר אדם גדל ומתבגר עליו להחליפם. כשהוא ממשיך בלבושיו הקודמים, הרי למרות שבעבר הוסיפו לו כבוד, כמאמר רז"ל': "ר' יוחנן קרי למאני' מכבדותי (=קרא לבגדו כבודי)" - עתה, לא זו בלבד שאינם מוסיפים לו כבוד, כי אם, אדרבה, גורמים לו
הערות
- 5. לקוטי דבורים עמוד תכד.
- 6. משלי ג, ו.
- 7. ישעי' מ, ה.
- 8. ראה ספר המאמרים ה'תש"י, עמוד 185.
- 5. *) שיצא לאור לחג הפסח שנת ה'תשח"י.
- 9. בראשית רבה יט, ו. וראה תניא פרק ה. אגרת הקדש סימן ג ובכמה מקומות.
- 0. ראה ח"א [המתורגם] ע' 72.
- 1. שבת קיג, ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ב ע' 542
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.