539
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יז
חג הפסח
א. קדש ורחץ:
ישנם, הרי, הסימנים "קדש ורחץ", שלפי פשוטם של דברים הם באים להקל על זכירת הפעולות שיש לבצע בליל הסדר, אלא שכנראה טמון ענין מסוים בכך, שהרי קיימות כמה נוסחאות של הסימנים, ואדמו"ר הזקן בסידורו מעתיק דוקא את הנוסחא כפי שהיא מופיעה ב"פרי עץ חיים"! ובסידור האריז"ל - שכן היא מתאימה לאמיתיות תוכנם של הדברים.
בפיסקת ה"סימן" (לפי נוסח רבנו הזקן) מצויות חמש עשרה מלים, מלבד המלה "נרצה".
- המלה "נרצה" אינה נחשבת משום שאינה ענין של עבודה, כי אם של הבטחה: כשמבצע אדם את חמש עשרה הפעולות הריהו מובטח מלמעלה שהוא "נרצה". לפיכך אין מלה זו מציינת צעד מסוים שעל האדם לעשות - כסימנים הקודמים. נמצא, איפוא, שבקשר ל"עבודה" נמצאות חמש עשרה מלים -
למרות שענינו של חג הפסח הוא - אמונה וקבלת עול, הרי תורת החסידות דורשת שכל דבר יתבטא בהבנה והשגה, ואפילו לגבי ענינים שלמעלה מן הדעת שאינם נקלטים בטעם ודעת כי אם באמצעות קבלת עול בלבד - דורשת תורת החסידות להבין בשכל שהדברים לא ניתנים להיקלט באמצעות השכל, וכי הכרח לקלטם בדרגה שלמעלה מטעם ודעת.
כלומר: נכון אמנם שדרושה "קבלת עול", אך עובדה זו עצמה חייבת לבוא בהכרה באמצעות ההשגה, ידה, [והרי היו"ד היא בבחינת "חכמה" ובה נכלל גם קוצו של יו"ד, כפי שהרבי אומר במאמריו?: ב"קטנות אבא" נמצאת "גדלות אבא"].
ב. מעשה בר"א כו'.
דובר בהזדמנות קודמת שדבר שהוא נחשב לגבי אחד כעשירות עשוי להיחשב לגבי השני - כעניות, וכלפי זה נאמר: "בכל מאדך - מאד שלך". כך יובן המעשה ברבי אליעזר וכו' - "עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
והרי קשה: כל המנויים כאן, מרבי אליעזר עד רבי טרפון, היו בעלי נשמות גבוהות והתנהגו למטה בדוגמת
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.