520
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
26 לקוטי התגלות אלקות, מוחשית, וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר: "זה" - הם הכירוהו תחלה. הילדים שנולדו בעת קושי הגלות.
ב. לגבי לעתיד לבוא נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים - אראנו נפלאות". ופירוש הדבר שגם אז יהיו אותם הגילויים של יציאת מצרים, ואף נעלים מהם - שהרי ביציאת מצרים נאמר "זה" פעם אחת בלבד ואילו לגבי לעתיד נאמר% פעמיים "זה": "הנה אלקינו זה", "זה הוי' קוינו לו וגו'".
וכשם שביציאת מצרים נאמר לגבי הילדים שנולדו בשעבוד מצרים "הם הכירוהו תחלה", כן לגבי הגילוי שלעתיד: הילדים שנולדו בקושי הגלות המרה, בשיא החשכה, בהתאם לידוע שלפנות בקר מתגברת החשכה וגובר החשק לישון, הם שיהט "הכירוהו תחלה", ככתוב' מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.
ג. כשהיה הרבי, כ"ק מו"ח אדמו"ר ברוסיה בשנת תרפ"ז, היא שנת מאסרו, דיבר ב"מאמר" מסוים% בתוכן הענין של "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז - להשבית אויב ומתנקם", אך ורק "מפי עוללים ויונקים, הלומדים תורה בזמן בו לא מרשים להם זאת - ניתן להשבית את ה"אויב"
הוספות/בשלח
מבית וממילא גם את המתנקם שמבחוץ.
לפיכך "הם הכירוהו תחלה". כבמצרים כך גם בילדים אלה צריך להיות "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור", והרי "דבש ושמן" הם - רזין דאורייתא. הם לומדים גליא דתורה יחד עם פנימיות התורה. בזמן שישנם העלמות והסתרים במדה רבה - אינם מתרשמים ולומדים "נגלה" וחסידות ומקשרים ביניהם. מילדים אלו יגדל דור הגאולה, "הם הכירוהו תחלה".
ד. ביחס לכך נאמר: "אז ישיר משה, "שר" לא נאמר, אלא "ישיר" (בלשון עתיד), מכאן רמז לתחית המתים מן התורה"?, שמשה "גואל ראשון וגואל אחרון"?' ישיר אז עם בני ישראל את השירה.
משה ישיר זאת עם כל בני ישראל, אבל מי הם שיהיו "הם הכירוהו תחלה"? - הילדים שהיו שרויים בחשך הגלות בעקבתא דמשיחא, ולא התרשמו כי אם המשיכו ללמוד תורה תמימה, גליא דתורה ופנימיות התורה, מפי עוללים ויונקים - יסדת עוז.
(משיחת ש"פ בראשית, תשי"ז)
ה. פרשת השבועץ (בשלח) נקראת על שם השירה. השירה מתחילה בכך שבני ישראל שרו אחרי
הערות
- 5. מיכה ז, טו.
- 6. ישעי' כה, ט.
- 7. תהילים ח, ג.
- 8. ד"ה וקבל היהודים, נדפס ב"התמים" חוברת שביעית (וארשא תרצ"ז), ובספר המאמרים ה'תשי"א עמוד 180 ואילך.
- 9. סנהדרין צא, ב.
- 0. ראה שמות רבה פב, ד. זהר חלק א רנג, א. שה"פ פרשת ויחי, תורה אור ר"פ משפטים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.