518

שיחה יב

8% לקוטי עפר, והוא בתוכם" והרבי יוציאנו מן הגלות - הרי הסדר הוא: ביאת המשיח וימות המשיח תחלה, ורק כעבור זמן תהיה תחית המתים. כך גם מובא בתורת החסידות.

תשובה לדבר: למרות שבאופן כללי הסדר הוא\': ביאת המשיח, בנין בית המקדש, קבוץ גליות, תחית המתים. ברם, תחית המתים של יחידים היתה ותהיה גם לפני כן, כפי שידועים כמה ספורים בש"ס ומדרשים ומצדיקים שהחיו מתים. וכמאמר רז"ל: זוטי דאית בכו - מחיה מתים?'.

דיבר בענין שהתשובה אינה דוקא ענין של וידוים. ואדרבה, עיקרה הוא ביטול הנפש למקורה ושרשה, והרוח תשוב אל האלקים3

הוספות/י"ג שבט

וזהו: בשעתא חדא (שעה מלשון פני'). ובמילא מותר זה, אפשר ומחויב בזה גם בשבת, אותיות תשב''. היציאה מעניניו למעלה, אין זה עובדין דחול, ובמילא אפשר בשבת.

'יא. דיבר בענין שאף שהוא בשעתא חדא, ונשאר רק פכים קטנים, מכל מקום צריך בזה זריזות, וידוע שזריזות היא היפך העצבות, ובאה על ידי שמחה. וצריך להיות בזריזות בכל הג' פירושים שבצבא המבוארים בהמאמר. וכיון שזה תובעים הנשיאים מאתנו - בודאי הם עצמם עושים זאת גם כן, וגם בהנוגע אליהם בתור נשיאינו ומנהיגנו, כמבואר בענין מגיד דבריו ליעקב. וזהו גם כן העזר והסיוע שנותנים לנו בעבודתנו: שתהיה בדרך הישר - בנקל, איני יידע אם צריך לומר, שכן עבודה צריכה להיות בדרך עבודה ולא להשיג מוכן, אך - בלי העלמות והסתרים, ובהצלחה.

(משיחת י"ג שבט, תשי"א)

ט"ו שבט

א. השבת יהיה יום חמשה עשר בשבט, הנקרא בלשון המשנה': "ראש-השנה לאילנות". כשם שאחד בתשרי משמש ראש-השנה לבני אדם, וביום זה נגזרים כל פרטי השנה כולה,

את אשר יארע לאדם, על דרך זה, חמשה עשר בשבט הוא ראש-השנה לאילנות.

בספרים נאמר בקשר לכתוב בתורה: "כי האדם עץ השדה"?: האדם