502
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וזה בהתאם לדרכי עבודתם של הצדיקים.
יט. ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נקבעה בהשגחה פרטית בהתאם לאופן עבודתו. לעצבות אין הרי מקום כלל, אך מדובר גם באשר לשלילת המרירות.
כך גם ביחס ל"אוהל" שלו.
אלו שהיו ב"אהלים" של צדיקים יודעים שישנם "אהלים" היוצרים כיוון של מרירות וכיווץ, וישנם "אהלים" היוצרים כיוון של שמחה ועליה. אוהל הרבי שייך לסוג זה. מיד עם הביאה לאהל, עוד לפני התבוננות, מביא הדבר עליה ורוממות הרוח - הקשורים בשמחה.
לפי שעבודתו בה עבד כל ימי חייו היתה באופן כזה:
לקרב ולהעלות את כל היהודים אפילו את ה"בריות"*, בדרך קירוב
הופפות/יו"ד שבט שיחות -
ונועם, בכוונה להביא את "ומקרבן לתורה",
לעורר בקרבם את "לחזות בנועם השם" ולגלות חלקם בתורה וחלקם במצוות.
כ. יום ההילולא הוא הרי יום עליה לנשמה5, וממילא גם של עליה לההולכים בדרכיו, עליה "בדרך מקיף", לפחות, וגם עליה זו היא באופן של קירוב ושמחה, והרי שמחה פורצת גדר, את כל הגדרים שמבחוץ וכל"שכן את הגדרים שמבפנים,
להעלות בקדש, הן בענינים שבין אדם למקום והן בענינים שבין אדם לחברו.
וע"י דבר זה עצמו גורמים נחת רוח נוספת לבעל ההילולא, ומשום כך מביאים התעוררות בבעל ההילולא, שהוא עומד ומשמש במרום ומעורר רחמים רבים על אלו הקשורים ושייכים אליו, ובאמצעותם לכלל ישראל, להשפיע רוב טוב בגשמיות וברוחניות, לא רק בחסד וברחמים, כי אם גם מתוך שמחה.
כא. (בשבוע הראשון להסתלקות כ"ק אדמו"ר נ"ע, ביום הרביעי, אחרי תפלת השחר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:)
ההלכה היא: "שלשה - לבכי,
שבעה להספד".
הערות
- 1. המשימה שהרבי הטיל על כולנו ומסר לנו, דבר שהוא תכלית הטוב האפשרי.
- 2. (משיחת יו"ד שבט, תשי"א)
- 3. *ח. הרי כל ענין הוא בהשגחה פרטית. לפיכך אנו רואים שבימי הילולא של צדיקים ישנם שני סוגים: ישנם ימי הילולא שנהוג לקיימם באופן של מרירות וישנם ימי הילולא הנחוגים באופן של שמחה.
- 4. האופן בו נקבעה ההילולא של הרבי הוא - בשמחה.
- 4. ראה תניא פרק לב.
- 6. (משיחת יו"ד שבט, תשט"ז)
- 5. ראה סידור שער הל"ג בעומר - להעיר מלקוטי הש"ס להאריז"ל מסכת ברכות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.