487
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ח
א. בפרשת השבוע - פ' שמות - מתחיל הסיפור אודות גלות מצרים, "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים", עבודת פרך.
סדר שעבוד הגלות היה שבתחלה החלו בני ישראל לוותר במקצת ברוחניות, מילאו את דרישות המצרים, ולאחר מכן היה שעבוד הגלות בגשמיות.
ההתחלה היתה ב"וימררו את חייהם", זו התורה, שכן היא חייו של בןדישראל, וכשויתרו ברוחניות בא
השיעבוד בגשמיות, בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו'.
ב. בספר "פנים יפות" נאמר, לגבי מה שאמר פרעה: "לכו
לסבלותיכם", כי שבט לוי לא היה משועבד לפרעה, כי אם עשו עבודותיו "לסבלותיכם" שלכם. וה"פנים יפות" מסביר את הטעם לכך ששבט לוי לא היה משועבד משום שביחס לשבט לוי נאמר': "וללוי אמר, תומיך ואוריך לאיש חסידיך". "תומיך - זו מצות מילה, "ואוריך" - זו תורה, בשני אלה היה שבט לוי שלם גם בשעת הגזירה, לפיכך לא היו נתונים לשעבוד פרעה ואילו שאר בני ישראל, שויתרו ביחס לגזירת "תומיך ואוריך", שימש הדבר התחלה גם לשעבוד בגשמיות.
לכאורה בלתי מובן: בשלמא ב"תומיך - זו מצות מילה" היו חייבים משום הציווי שהיה לאברהם אבינו, אבל בשאר עניני תורה לא היו הרי חייבים, שכן היה זה לפני מתן תורה. בכלל, קיימת שאלה אם היו חייבים במסירת-נפש, שהרי ישנה סברה שהיה להם דין בני נח? שאינם חייבים במסירת-נפש:, וכיצד אם כן אירע שבגלל שלא מסרו נפשם בא שעבוד מצרים.
ג. מכאן, איפוא, הוראה כי כשמדובר ברוחניות הרי לפעמים לא חשוב אם ברורה החובה, לפי ההלכה, למסור הנפש או לא. אף לא חשוב אם חייב הוא לעשות את עצם הענין לפי ההלכה או שזה רק מנהג שהנהיג הרבי או רבי קודם. כדרך שבמצרים קיבל על עצמו שבט לוי את לימוד התורה, כפי שאברהם" וכו' הנהיגו אותו, עד כדי מסירת-נפש.
כשנידונית רוחניות אין להכנע לשום גזירה, ויש ללכת בתוקף הגדול ביותר.
שכן גשמיות תלויה ברוחניות: באם יש ויתור לגזירה ברוחניות - מבצבצת הגזירה גם בגשמיות. ולאידך גיסא:
הערות
- 1. דברים לג, ח. 16
- 2. הצרפתים ברמב"ן ויקרא כד, י. גור ארי" בראשית לז, ב. רא"ם שמות ד, כד.
- 3. רמב"ם הלכות מלכים פ"י הלכה ב.
- 4. ראה חזקוני שמות ה, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.