481
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ז
10 לקוטי
חנוכה
משמעות הדבר שעבודת החנוכה היא להדליק נרות, ליצור אור. הרי נמצאים אנו בגלות, וברחוב שורר חושך, זמן הדלקת נר חנוכה הוא "משתחשך": אז יש להביא אור. זו,
איפוא, עבודה בבחינת "מלמטה למעלה". אין כאן "גילויים" שבבחינת
"מלמעלה למטה".
ב. זה ההבדל בין נרות המקדש לבין נרות חנוכה.
ישנם בכך שני הבדלים יסודיים: א) את נרות המקדש יש להדליק בפנים ואילו את נרות חנוכה - מבחוץ. ב)
נרות המקדש מודלקים מבעוד יום, ונרות חנוכה - משתחשך.
שני הענינים של "חוץ" ו"חשך" מסמלים דבר שאינו שייך לקדושה, שכן קדושה היא אור - היפוכו של חשך - וענינה לעשות דירה לו יתברך, "פנים" היפוכו של חוץ.
נרות המקדש מודלקים מבעוד יום ובפנים, לפי שהם מהווים "גילוי" שבבחינת "מלמעלה למטה", אבל "נרות חנוכה" מודלקים משתחשך ומבחוץ, לפי שתוכנם הוא בבחינת "מלמטה למעלה", להאיר גם את החשך והחוץ.
ודרך העבודה הוא, שלא כדעת בית שמאי?: "פוחת והולך - כפרי החג", כי אם "מוסיף והולך", "מעלין בקדש", בכל יום מדליקים נר נוסף, את האור מגבירים והולכים - עד "ולילה כיום יאיר".
ג. ההוראה מן האמור היא:
יש להאיר את החושך, להתיצב בחוץ ולהאיר את החשך בשמן טהור, בבחינת "מלמטה למעלה", בכיוון של "מוסיף והולך".
הערות
- 1. שיחות
- 2. א. הנקודה העיקרית של השבת היא - היותו שבת חנוכה.
- 3. הגמרא מספרת': "מאי חנוכה? - שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום וכו', לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים וכו'".
- 4. הנס שבחנוכה היה - מציאת שמן טהור, להדלקת נרות בית המקדש, שהספיק לשמנה ימים, ולפיכך קבעו החכמים את ברכת "שעשה נסים" על הדלקת הנרות - משום שזה עיקר הנס והיום"טוב של חנוכה.
- 1. שבת כא, ב.
- 6. ד. נס חנוכה היא: כשנכנסו היונים טמאו את השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום מצאו פך שמן טהור כו'.
- 2. שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 311 לקו"ש ח"ב ע' 481
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 481
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.