480
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. ואלה הם שני סוגי העבודות לשם ביצוע מטרת ירידת הנשמה בגוף:
מאחר שהנשמה צריכה לבוא במגע עִם ענינים גשמיים וחומריים, דומם צומח וחי, לעשותם דם ובשר כבשרו, ולאחר מכן לעבוד בהם את הקב"ה במדה שהדצ"ח יהיו מרכבה לאלוקות,
הרי התהליך הוא כך: א) "מאלמים אלומים בתוך השדה", עקירת ה"שבלים" ממקומם ושרשם. קודם לכן לא היה ניכר אם הם גדלים ברשותו של יהודי או ברשותו של לאדיהודי, להבדיל, ועתה עוקר הוא אותם ממקום גידולם על מנת לעבוד בהם את ה'. ב) "ותשתחוינה לאלומתי", אפילו מציאותה של האלומה, בה אוגדו כל השבלים לתכלית אחת, אף היא אינה מורגשת כי אם "ותשתחונה", התבטלות, מרכבה לאלקות. אין לו לאדם זה רצון לעצמו, כי אם הוא משמש "כלי, ל"אור".
וזה המובן של "ותשתחוענה לאלומתי", כי יוסף היה נשמה של אצילות, והעבודות של "מאלמים אלומים", אף שהן בחינת התבטלות נעלית - הן, עַם זאת, בבחינת מציאות של "עשיה, יצירה" או גם של "בריאה" - ומהן נעשה "ותשתחוינה לאלומתי", הבירור השני העולה לאצילות, שבאצילות יש "ביטול במציאות", "איהו וחיוהי חד" ואף "איהו וגרמוהי חד"?.
3 מן האמור מובן שבשעה שנעשית התאגדות כמה מבני ישראל למטרה אחת, מטרה של תורה ומצוות - הרי אף שיש בכך היתרון של ביטול הישות והצביון הפרטי של כל אחד,
- שהרי זה ענינו של איגוד: כל אחד מוותר על עניניו הפרטיים לשם מטרת האיגוד. כולם יחד נעשים מציאות אחת, תערובת "יבש ביבש" או אף "לח בלח" -
עם זאת אין הדבר מספיק, ואי אפשר להיות בטוח מה יעלה בסופו של הדבר, עד שיבטלו גם את הנקודה המושתפת והצד השוה שבאיגוד אל ענין הנעלה ממנה, "ותשתחוינה לאלומתי".
(משיחת י"ט כסלו, תשי"ז)
הערות
- 1. "הביתה", עשה דירה, והיה זה - "לעשות מלאכתו", "למיבדק בכתבי חושבניה"י, גם כשהיה מושל ושולט בבית פוטיפר במצרים - גם שם "דמות דיוקנו של אביו נראה לו"*, וכך גם בהיותו משנה למלך, מכל זה עצמו עשה דירה להקב"ה.
- 7. תרגום בראשית לט, יא. 8 סוטה לו, ב.
- 3. הוספות/וישב שיחות 9
- 9. הקדמת תיקוני זהר קרוב לתחילתה, ראה אגרת הקדש סימן כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.