479
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
158 לקוטי העבודה של: "מאלמים אלומים גו' ותשתחוינה לאלומתי".
מכאן מובן שגם לשם השלמת הכוונה של ירידת הנשמה לגוף - דרושה עבודה זו של "מאלמים אלומים בתוך השדה", ובכך לא די: דרוש גם
"תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי". ג. מה משמעות "מאלמים
אלומים בתוך השדה" מבחינת עבודתו הנפשית של האדם?
- העבודה של "מאלמים אלומים" היא "בתוך השדה", ולא בבית, ברשות היחיד. שם בשדה נוטלים את השבלים הנפרדים, עוקרים אותם ממקומם ומשרשם, מלקטים אותם ועושים מהם אגודה אחת כדי להכניסם לאחר מכן לבית.
כשהנשמה יורדת למטה היא נמצאת ברשות הרבים, במקום של פירוד, כביטוי: "נעשה אדם", בלשון רבים, וכמאמר רז"ל5: "כתוב, וכל הרוצה לטעות - יבוא ויטעה". יש, אפוא, תוך כדי השהיה בשדה וברשות הרבים,
הוספות/וישב
לקחת את הדברים הגשמים
והחומריים, הנפרדים
- שבגללם ירדה הנשמה למטה, שכן "הנשמה עצמה אין צריכה תיקון"5 וירידתה היתה כדי לתקן את הגוף והנפש הבהמית וחלקו בעולם -
לעקרם ממקומם ושרשם, כלומר: מחומריותם, ולאגדם יחד לשם עבודת ה'.
ד. ברם, אין כאן אלא "מאלמים אלומים", ולא די בכך, יש צורך גם ב"ותשתחוינה לאלומתי". לא די בכך שמתחלה, תוך הימצאות בבחינת שדה, היתה עקירה מחומריות, כי אם יש צורך בהבאתם לבית. כלומר, לא די בכך שכל הענינים איבדו את צביונם הקודם, כי אם יש צורך בעשייתם לכלי ודירה לו, יתברך.
ואין הכוונה שהאדם לא יעסוק בגשמיות, אלא שבשעה שהוא עוסק בדברים הגשמיים, בהיותו שרוי בעניני העולם הזה, יהיה מרכבה לאלקות, שאין לו רצון משלו כלל אלא שהוא בטל כמרכבה לרוכבה, ועושה את הדברים הגשמיים עצמם לדירה לו יתברך.
זז משמעות "ותשתחוינה לאלומתי", לאלומת יוסף, לעבודתו: עבודתו של יוסף היתה = "ויבוא הביתה" לו זו בלבד שביטל את הצביון החומרי אלא שאף הביא
הערות
- 1. בתורת החסידות נאמר שירידת הנשמה לגוף מהוה אף היא ענין של גלות מצרים. ירידת הנשמה למטה היא ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אל מיצרים וגבולים (גלות מצרים), והיא לצורך עליה - יצאו ברכוש גדול.
- 65. בראשית רבה פרשה ח, ח.
- 3. שיחות
- 6. עץ חיים שער הצלם פרק א הובא בתניא פרק לז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.