476
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כדי שהילד יקלוט מאוחר יותר את לימוד והבנת החסידות יש לתת לו תחלה את הדבר באופן כללי לפחות. פירוש הדבר שאת החיוניות, הלבביות והחמימות של החסידות יש להתחיל לטעת בלב הילד מיד עם היותו בן שמנה ימים, שאז זמן "התחלת כניסת הנפש האלקית"*, ואף לפני כן - בילד בן-יומו.
בבית חסידי צריך כל ילד לחוש את החמימות והחיוניות בה הוא גדל, ודבר זה תלוי לא כל"כך בבעל כבאשה, עקרת הבית. בה תלוי הדבר שהבית יהיה בית חסידי ושהילד יחוש בכך.
לז. ענין החסידות שבבית צריך להיות מורגש בכל שלשת החלקים, בתורה, עבודה וגמילות חסדים.
בתורה: צריכה להיות מורגשת רוח החיים והשלהבת בתורה, שהיא תורתו של הקב"ה, חכמתו של הקב"ה. בשעת לימוד צריכה להיות מורגשת התלהבות ויראה כבשעת מתן תורה (כמאמר רז"ל'* מה להלן וכו'), וזאת לא רק בשעת השמעת פלפול עמוק, כי אם גם בפסוק פשוט של חומש עם פירש"י, או אף בלי פירוש רש"י, ואפילו בלימוד אלף-בית. כשמלמדים את הילד אלף"בית צריך להיות מורגש שזו חכמתו של הקב"ה.
הוספות /י"ט כפלו
הרה"צ הריי"צ נ"ע היה חתנו של כ"ק הרה"צ וכו' ר' יעקב ישראל מטשערקאס. כשר' יעקב ישראל שאל את הרי"צ נ"ע כיצד הוא נוהג בתפלה" - ענה שהוא משתדל להתפלל בציבור, ורבי יעקב ישראל היה מרוצה מתשובה זו.
פעם שלח ר' יעקב ישראל לקרוא את הריי"צ, והשליח מצא אותו בתפלתו. הדבר היה לפלא בעיני ר' יעקב ישראל שכן המנין כבר סיים את תפלתו. כעבור שעה שלח שוב את המשרת, והריי"צ עדיין עמד בתפלתו.
הערות
- 1. 1-6 לקוטי מטרת הדבר היא לתת לילד התחלה גם בלימוד החסידות.
- 0. ראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סוף מהדורא בתרא. 1 ברכות כב, א.
- 3. שיחות
- 4. בגמילות חסדים: הילד צריך להכיר שבבית ניתנת צדקה במדה רחבה, לא מעשר ולא חומש כי אם ללא כל הגבלה. כאשר ידוע שלפלוני דחוקה השעה מאיזו סיבה שהיא - אין ממתינים עד שיבוא לבקש, כי אם מתאמצים ונותנים ללא הגבלה.
- 5. בעבודה: כשראש המשפחה נשאר בבית הכנסת לאחר זמן סיום התפלה, הרי למרות שהמנין סיים תפלתו לפני שעות מספר על הבית לדעת שהוא מאחר לפי שהוא מתפלל "בצבור" לפי המושג החסידי של מלה זו: בצבירת כל כחות הנשמה והבירורים.
- 6. לחת. פירוש זה של תפלה "בצבור" הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על חותנו כ"ק הרה"צ וכו' הריי"צ נ"ע.
- 2. כי בין חסידי חב"ד היתה נהוגה אריכות התפילה ובין חסידי וואלין לא היה נהוג להאריך בתפילה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ב ע' 476
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.