472

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

דג לקוטי נקרא בשם זה, אינו ענין הסכמי בעלמא, אלא, כפי שנאמר בכתבי האריז"ל, מלמעלה ניתנת דעה בהורי הילד להעניק לילד שם המתאים וקשור בנשמה - הנכנסת בילד, בשעת ברית המילה לבן, שאז "התחלת כניסת נפש האלקית"", ובשעת העליה לתורה - לבת, ש"אשה כמאן דמהילא דמיא"*?.

ומאחר שהשם קשור בעצם הנשמה - יש לו, לכן, כוח "להמשיך" ולגלות מעצם הנשמה אל הכחות הגלויים, וע"י כך הוא מתעורר מהתעלפותו.

כד. כשם שהדבר באדם הפרטי - כך הוא בכללות קומת ישראל, שהבעש"ט עורר את ההודים מהתעלפותם.

הרמז שבשמו - ישראל - מורה על פנימיות הענין, שעניניו של הבעש"ט עושים את אשר קריאת השם עושה באדם, כנ"ל.

כה. התגלות נשמת הבעל-שםטוב. ולאחר מכן הנהגותיו ותורתו, תורת החסידות, שגילה - הגיעו

הוספות /י"ט כפלו

מכאן מובן שענין החסידות אינו רק לכת או מפלגה מסוימת, כי אם לכל

ישראל.

כיון שהחסידות צריכה לעורר בני ישראל מהתעלפותם באמצעות עצמותם - היא קשורה והכרחית לכל ישראל.

וענין זה השיג הבעש"ט לא רק לדורו, כי אם גם לכל הדורות עד משיח, וכוח זה הכניס בתורתו, תורת החסידות, ודרכי החסידות, שבאמצעותם מתעוררים מהתעלפות.

זה הטעם לכך שביאת המשיח תלויה בהפצת מעינות תורת הבעלשם"טוב, כפי שידוע המענה שקיבל הבעל"שם-טוב מן המשיח בשעת עליית נשמתו לשאלתו: "אימתי קאתי מר!". המשיח ענהו: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"*:.

- לפי שבהפצת מעיינות לתורת הבעש"ט מתעוררים בני ישראל מהתעלפותם, נוצרת התגלות העצם, הגורמת את ביאת המשיח?י.

הערות

  1. 1. מפני הגזירות והשמדות שהיו באותו זמן, הן בגשמיות והן ברוחניות, היו היהודים שרויים במצב של התעלפות, ופירוש הדבר מבחינה רוחנית - העלם וסילוק, בכל הדרגות עד לעצם, לפי שעצמותו של היהודי שלמה תמיד.
  2. 7. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סוף מהדורא בתרא. *37) עבודה זרה כז, א.
  3. 3. שיחות לעצמותו של היהודי ו"המשיכו" אותה לידי ביטוי גם בכחות הפנימיים.
  4. 4. כו. לימוד תורת הבעש"ט ובמיוחד כפי שהיא התבטאה בהבנה והשגה, כדי שתיקלט בפנימיות, ע"י אדמו"ר הזקן בתורת החסידות חב"ד - והנהגה בדרכי החסידים, נוגעים בעצם ו"ממשיכים" את הכוחות הגלויים שיהיו גם הם קשורים עם הקב"ה.
  5. 8. ראה לעיל הערה 24. 9 ראה אגרת הקודש סי' ד.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. כתר שם טוב קיג לקוטי שיחות ח"ב ע' 472
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. לקו"ש ח"ב ע' 472

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.