458
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלה שדרוש להם בעיקר זיכוך הגוף - זקוקים לי"ב חודש, אלה שעיקר עבודתם בנשמתם - מספיקים להם שבעה חדשים, ואור הנשמה יאיר כבר את הגוף. ואילו דרך הבינונים - אלה הזקוקים לעבודה בגוף ולעבודה בנשמה - היא תשעה חדשים. ודרך בינונים זו שייכת לכל אחד.
*ג. ביחס לתשעה חדשים, ישנם גם"כן שתי דיעות: א) מונים את מספר הימים במדויק: רע"א, רע"ב או רע"ג ימים. כלומר יולדת לרע"א ימים מהעיבור, אלא שקליטת הזרע עלולה לקחת עוד שלשה ימים. והיינו שהם צריכים להיות תשעה חדשים שלמים. ב) מונים את ראשי החדשים בלבד, ואם עוברים תשעה ראשי חדשים לאחרי קליטת הזרע, הרי זה נחשב כבר לתשעה חדשים ואפשרית הלידה5.
לכאורה, לפי הדיעה השניה שמונים תשעה ראשי חדשים, הרי הזמן בו צריכה להיות הלידה - כפי האמור שעל-ידי ההסתלקות נמשכים אורות נעלים הנקראים בשם לידה - כבר הגיע, כי עברו כבר תשעה החדשים מאז ראש חדש. לפי הדיעה שצריכים להיות רע"אדרע"ג ימים, יחול. זמן הלידה בעוד ארבעה ימים, ולא היום.
הוספות/לך לך
*יד. בדרך כלל רואים אצל הרבי עניני "בעל שם". הרבי חילק את ספר ה"תניא" ללמדו במשך כל השנה. הוא חילק אותו הן לשנה פשוטה והן לשנה מעוברת. הביאור שבפרק כ"ז (מאגרת הקדש) נחלק לשלשה חלקים.
הרבי חילק את התניא לפני כמה שנים, ורואים אנו בכך ענין "בעלשמי": לפי החלוקה שנעשתה לפני שבע שנים, יוצא שהביאור של פרק כ"ז, המשמש כמקור ביאור ענין ההסתלקות, נקבעו = ימי לימודו בשלשת הימים, רע"א, רע"ב ורע"ג ימים מאז יום ההסתלקות.
טו. ביאור יתר בדיוק אגרת הקדש סימן כ"ז וביאורה דוקא: ב"תניא" ישנן שתי אגרות הדנות בענין הסתלקות. סימן כ"ז וסימן כ"ח (בחלק "אגרת הקדש"). בסימן כ"ח מדובר אדות הסתלקות בנו של הרה"צ הרה"ק וכו' רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הסתלקות של איש נעלה ביותר. צדיק, חסיד וכו', אבל לא של נשיא. כי הרי הוא לא שימש בנשיאות. בסימן כ"ז מדובר אדות הסתלקותו של הרה"ק רבי מענדלע מהורודוק, שהיה נשיא ואיש כללי.
נוסף על כך שהרה"ק רבי מענדלע מהורודוק שימש בנשיאות, היתה לו גם שייכות מיוחדת לחסידות חב"ד. הוא הרי ניהל את נשיאותו ברייסין. היתה לו גם שייכות לגאונות מבהילה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.