453
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
לך לך
א. באחת משיחותיו של הרבי', נאמר בשם רבנו הזקן: יש לחיות עם הזמן. חסידים יגעו רבות על פירושה של אימרה זו, עד שנודע להם עלדידי המהרי"ל*!, אחיו של רבנו הזקן, שהכוונה היא - לחיות עם פרשת השבוע.
השבוע של פרשת בראשית הוא שבוע שמח, אך סוף הפרשה אינו נעים כל כך, פרשת נח היא פרשה עצובה, מסופר בה על המבול, דור ההפלגה והדומה, ואילו שבוע פרשת לך לך היא שבוע שבכל אחד מימיו חיים עם אברהם אבינו, הראשון שפתח את צינור מסירות"הנפש שנמסר בירושה לכל ישראל לדורותיהם*'.
ב. היום מתמלאים תשעה חדשים מיום ההסתלקות. פירוש המושג הסתלקות הוא, כפי פירושו של הרבי במאמר יום ההסתלקות? - ענין של התעלות.
מכאן מובן, שעם ההסתלקות "נמשכו" אורות נעלים ביותר, שעל
שמם נקרא זה בשם הסתלקות, ומאחר שהם אורות נעלים ביותר - יש צורך בכלים נעלים יותר כדי שאורות אלה "יומשכו" גם למטה.
- כך הן גם ה"המשכות" שבמילה. המילה הראשונה באה, כאמור, מלמעלה, כל מילה יש בה משום הכנה והיא קשורה ל"ומל הוי' אלקיך את לבבך", בכלל אין במילה אלא משום הסרת המסך והדבר המונע, וה"המשכות" באות מאליהן, כי אלה הם אורות נעלים שאי אפשר להמשיכם באמצעות "עבודה", אלא הם ניתנים מלמעלה בתורת מתנהי.
ולהיותם אורות נעלים ביותר, נקראת התגלותם, הבאה עלדי ההסתלקות, בשם לידה*.
ג. הקב"ה אמר לאברהם אבו "לך לך מארצך", כלומר, כדי להגיע לאורות הנעלים, על האדם לצאת בתחלה מהגבלותיו העצמיות, אף מהגבלות של קדושה.
היציאה מהגדרות והגבלות הנפש הבהמית אפשרית עלדידי לימוד שולחן ערוך וספרי מוסר, כי על"ידי
הערות
- 1. נדפסה בקונטרס ביקור שיקאגא עמוד 7.
- 1. נודע בשם מהרי"ל מיאנוביטש, בעל המחבר ספר שארית יודא ראה אודותו בספר שארית יהודה (הוצאת קה"ת ברוקלין תשי"ז) בסופו.
- 1. ראה ח"א [המתורגם] ע' 19 ואילך.
- 2. ד"ה באתי לגני ספר המאמרים ה'תש"י עמוד 1 (קונטרס עד).
- 2. ראה ח"א [המתורגם] ע' 24.
- 3. לקוטי תורה תזריע ד"ה למנצח על השמינית, וספר המצות להצמח צדק מצות מילה.
- 4. ראה אגרת הקדש כז: גידולי גידולין מן אור זרוע כו' ונזרעו בחקל כו' מעשים טובים הנולדים כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.