447

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בדומה לענין ה"מקיפים" שהוא מונה לפני כן, מקיף דיראה, אהבה ושמחה. ענינו של מקיף התשובה - מובן, אבל ביחס למקיף המחילה והסליחה שהן בענינים שאינם קשורים לעבודת האדם - לא מובן, מה פירוש הדבר שביום הכפורים נמשך המקיף של מחילה וסליחה.

אלא, האמת היא, שאף ענץ המחילה והסליחה יש לו שייכות לעבודת האדם, כי בשעה שאדם חוזר בתשובה כדבעי, הוא נעשה בעלהבית על המחילה, שאין הוא זקוק לבקש מהקב"ה שימחול לו, אלא הוא דורש זאת מהקב"ה.

בדוגמת הכהנים שאומרים - מובא במאמרו של הרבי לח"י באלול? - עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות - כך גם, על-ידי תשובה, נעשה האדם בעל-הבית על המחילה והסליחה.

*ג. אחרי כל עניני התשובה האמורים, באים ימי חג הסוכות,

שמיני"עצרת ושמחת-תורה - זמן שמחתנו, בהם העבודה היא שמחה. כל אלה שעדיין לא עלו על הקרון עליו חרותות המלים בכי' ומרירות, אפשר להם לעלות על הקרון עליו חרותות המילים שמחה ורקודים - ולהצטרף לנסיעה ברכבת.

כשם שבגשמיות, קיימים קרונות מיוחדים לסוגי נוסעים שונים, כך גם עבור אלה שאוהבים לרקוד, מצרפים קרון של שמחה, שבאם ירקדו לשם שמים, יהיה אפשרי גם להם להצטרף לנסיעה, כפי שהרבי אומר?: שמיניעצרת בקו השמחה הוא אותו ענין כמו ראש-השנה בקו המרירות, ואף הם מצטרפים איפוא לנסיעה ברכבת לקבלת פני המשיח.

יד. יתרונה הגדול של רכבת זו, הוא: תכלית בריאת האדם היא שיהיה בבחינת מהלך. מלאכים למעלה נקראים "עומדים". אף שהם עמדו באהבה ויראה במשך אלפיים שנה, ועוד אלפיים שנה ועוד קרוב לאלפיים שנה, ואלה הם הרי עליות תמידיות - נקראים הם "עומדים", כיון שאף עליותיהם הן בסדר והדרגה.

גם הנשמות לפני ירידתן למטה, נקראות "עומדים": "חי הו" אשר עמדתי לפניו", עם ירידתן למטה דוקא והתלבשותן בגוף, שאז זקוקות

הערות

  1. 1. אחרי יום הכפורים באים ארבעת הימים שבין יום כפור לסוכות, בהם נמשכת גם עבודת התשובה. כפי שהרבי מספר, שפעם אחת נכנס במוצאי יום הכפורים אל אביו הרבי נ"ע, ושאלו: ועתה מה? - ענה לו אביו: אכן עתה יש הצורך לעסוק בעבודת התשובה':.
  2. 0. ד"ה השקיפה, נדפס בספר המאמרים ה'תש"י עמוד 272 (קונטרס פא).
  3. 1. ראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 42.
  4. 4. הוספות/בראשית שיחות 19
  5. 2. הועתק בהיום יום כב תשרי.
  6. 3. מלכים א' יז, א. (הובא כאן בקיצור לשון) ומדבר בנשמתו קודם שירדה למטה שלכן אומר עמדתי ולא עומד זהר חלק ג. סח, ב. וראה ג"כ זהר חלק א' רלג, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.