446

8 לקוטי

הסדר בנסיעה ברכבת הוא: לפני הנסיעה צופרים בצופר כדי להזכיר, לאלה שעסוקים בחבילותיהם או לאלה ששכחו שעליהם לנסוע, שהרכבת עומדת לנסוע.

כך צופרים אחת, שתים ושלש, וכשזה אינו עוזר, מתחילים לנסוע קצת, כדי להוכיח שמתכוונים לכך ברצינות, ורק לאחר מכן - מתחילים לנסוע במהירות.

הענין האמור ברוחניות:

בחודש אלול מעוררים לתשובה. בעצם צריך האדם להיות כל ימיו בתשובה, אלא שבחודש אלול תוקעים ומעוררים לתשובה, כי "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו*' - בתמיה"?

נותנים לאדם שהות של ארבעים יום לתשובה, ובאם לא יחזור בתשובה, הרי כמו שהיה בנינוה: באם יחזור בתשובה - מוטב, ובאם לאו - מי יודע מה יהיה (בפסוק מפורט מה יהיה).

כן, נותנים לאדם באופן פרטי, י"ב יום מח"י אלול עד ראש-השנה, בהם אפשר לו לתקן את כל י"ב חדשי השנה שעברו, יום לחודש יום לחודש - וכדאיתא בשיחת ח"י אלול תש"ג בארוכה.

לאחרי חודש אלול, בא ראשהשנה, בו שוב מעוררים לתשובה.

יא. בחודש אלול תוקעים בשופר עשר קולות - יש לומר שהם

הוספות/בראשית

כנגד עשר כוחות הנפש - ובראשהשנה תוקעים מאה קולות, כדי לעורר את עשרת כוחות הנפש כפי שכל אחד מהם כלול מעשר.

בראש-השנה הרי צריכים לדאוג ולהבטיח כל דבר, כדאיתא בעניץן ניקוד לחיים?" וכיוצא בזה.

אם יתקעו עשרה קולות בלבד, עלול האדם לטעות ולתקן את עשרת הכוחות באופן כללי בלבד, או עשרה כוחות פרטיים, כלומר: כוח אחד כפי שהוא כלול מעשר, ואת שאר תשעת הכחות להשאיר בלתי מתוקנים. משום כך תוקעים מאה קולות, כלפי עשרת הכוחות כפי שכל אחד מהם כלול מכל שאר הכחות.

זו אף משמעות הפסוק "אתם נצבים היום כלכם ראשיכם שבטיכם זקניכם גו'"*', הפסוק מונה כאן עשר דרגות, וכל דרגה כלולה הרי מכל עשר הדרגות. ברם, אפשר הרי לו לטעות ולקחת את עשרת הפרטים מדרגה אחת בלבד, כלומר עשרת הפרטים שבראשיכם בלבד, ואת חוטב עציך ישאיר - לפיכך תוקעים מאה קולות.

יב. לאחר ראש-השנה בא יום הכפורים, בו "נמשך" - כדברי הרביפ!

ה"מקיף" של תשובה, מחילה וסליחה.

לכאורה אינו מובן, הרי אין זה