441

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

האלקית המהוה, מחיה ומקיימת אותם בכל רגע ורגע, וזו - החיות האלקית - היא כל מציאותו של הנברא, אלא שהחיות היא בהעלם, כך שהנברא רואה את עצמו למציאות נפרדת. ראשית העבודה היא, איפוא, להביא לידי כך שהחיות האלקית תהיה בהתגלות - "ברא".

כשם שבכל נברא יש אלקות, אלא שהיא בהעלם, כך, ומכל"שכן, נמצאת אלקות בכל אחד מישראל, היא הנפש האלקית, חלק אלקה ממעל ממשל', שבקרבו. אלא שמשום התלבשות הנשמה בגוף והנפש הבהמית עלול להיות שהגוף והנפש הבהמית יעלימו

שמע"צ ושמח"ת

לשם כך יש צורך ב"בראשית ברא אלקים" באדם עצמו, לגלות את הנשמה שבקרבו, שתצא ממאסר הגוף והנפש הבהמית, ותתגלה כמו שהיא, לא רק בכוחותיה הגלויים, כי אם גם בעצם הנשמה שהיא קשורה בעצמותו ית'. והסימן לגילוי עצם הנשמה הוא "ואהבת לרעך. כמוך", "לעיני כל ישראל", כנ"ל.

וע"י "בראשית ברא אלקים" שבאדם עצמו - מסוגל הוא לגלות גם את האלקות שבכללות העולם, בצבא השמים ובצבא הארץ, כך שבכל דבר יורגש בגלוי שכל מציאותו היא אך ורק אלקות, "ואין עוד מלבדו".

הערות

  1. 9. תניא פרק ב.
  2. 2. שיחות - ויסתירו את אור הנשמה, עד שלעתים הם עלולים אף להלחם בה.
  3. 3. (משיחת ליל שמח"ת, תשח"י)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.