435

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לאלו מקום כלל, דרגה בה אין נמצאים אלא הקב"ה ובני ישראל: "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך".

(משיחת ש"פ בראשית תשט"ז)

ד. המלים האחחרונות, בהן מסיימים את התורה בשמחתרתורה, הן: "לעיני כל ישראל". במלים אלו רמוז ענין האחדות (שהיא ה"עבודה" של שמחתדתורה, כמוסבר לעיל) - שכל בני ישראל מאוחדים כאחד. כל ישראל הם גוף אחד, וכל אחד מהם אינו אלא פרט שבכלל, ואף - ביתר עומק: חלק מן העצם*, ולפיכך נמצא בכל חלק - כל העצם, כמאמר הבעלדשם-טוב "העצם, כשאתה תופס במקצתו - אתה תופס בכולו".

לכאורה: כיצד אפשרי הדבר? והרי "פלוני" ו"אני" הם שני אנשים נפרדים! אך על פי הנ"ל יובן הדבר, שכן אין זו אהבה ל"פלוני" כי אם אהבה ל"אני" עצמו. כאן עצם אחד שמופיע במספר חלקים אך כל חלק הוא אותו עצם.

כך יובן גם מאמר הבעל-שם-טוב*:

שמע"צ ושמח"ת

אהבת ישראל פירושה - לאהוב יהודי, אף שלא ראה אותו ולא שמע ממנו מעולם.

ולכאורה: כיצד תתכן אהבה לדבר עליו אין לאדם כל ידיעה? - ולפי האמור יובן, שכל כלל ישראל עצם אחד.

הּ. לפי זה יובן גם מאמר רז"ל? שלפיו אהבת ישראל היא יסוד כל התורה, בהתאם למוסבר ב"תניא"% בהרחבה שיסוד כל התורה הוא "להגביה ולהעלות הנפש על הגוף" ודבר זה מתבטא באהבת ישראל.

- שכן כשאדם רואה וחש את עצמו כמציאות מיוחדת - אין האהבה לזולת יכולה להיות "כמוך". כדי שתהיה לדידו "ואהבת לרעך - כמוך", עליו לצאת ממציאותו: מציאותו אינה - הוא, כי אם חלק מן העצם של ישראל ואז קיימת אצלו אהבת ישראל אמתית.

זה גם תוכן הסיפור שסיפר הרבי על אחד גדול, שפעם בהיות ילדו חולה בכה מאד, והתאונן לאחר מכן על כך שעל ילד יהודי אחר לא היה בוכה כלדכך והדבר משמש, איפוא, הוכחה שהוא נמצא עדיין בתחלת עבודת ה', משום שאילו היתה אצלו עבודה אמתית היו התורה והמצוות מגלים את עצם הנשמה, לגביה כל ישראל הם דבר אחד.

הערות

  1. 1. כך תובן גם מצות "ואהבת לרעך כמוך", בה נדרשת "כמוך" - ממש: כשם שהאהבה לעצמך אינה אהבה שמסיבה מסוימת, כי אם אהבה עצמותית, כך גם האהבה ליהודי אחר צריכה להיות אהבה עצמותית.
  2. 4. מעלת חלק מן העצם על פרט מן הכלל נתבאר בהשיחה בארוכה ואכ"מ.
  3. 5. ראה המשך תרס"ו בסופו.
  4. 6. היום יום, ט"ו כסלו.
  5. 7. שבת לא, א. 8 פרק לב.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. כתר שם טוב רכז לקוטי שיחות ח"ב ע' 435
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ב ע' 435

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.