429

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי ואילו עבודת קבלת-עול מגרשת את השינה, גם בזמן ניסוך היין, בכל שבעת ימי חג הסוכות, ובאמצעותם גם בשבעת ימי השבוע שבכל השנה5, כך שבכל הזמנים ובכל האופנים לא תהיה שינה, ויהא "עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".

כו. כך יובן הנאמר בגמרא% שהיו אומרים לכהן המנסך את המים: "הגבה ידיך", משום שאירע פעם בצדוקי שניסך על גבי רגליו - כי הצדוקים אינם מודים בניסוך המים, כפי שהרמב"ם* מסביר משום שניסוך המים אינו כתוב במפורש בתורה, ורק מרמז למדו רז"ל את מצות ניסוך המים, ואילו הצדוקים לא הודו בתורה שבעל-פה - ורגמוהו כל העם באתרוגיהם. מאז נקבע לומר למנסך: "הגבה ידך" כדי שינסך את המים לתוך הספל.

לכאורה, בלתי מובנים כאן כמה וכמה פרטים: א) מאחר והצדוקים אינם מודים בניסוך המים - לא היה זה צריך לנסך כלל, ולשם מה ניסך על גבי רגליו? ב) מדוע רגמוהו כל העם, על שינוי בעבודה יש עונש של מיתה בידי שמים, או שהדבר שייך לקנאים, כדין "קנאים פוגעין בו". מדוע, איפוא, רגמוהו כל העם? ג) מה הדיוק של "באתרוגיהם" דוקא?

חג הסוכות

- לפי האמור בנידון ניסוך המים יוסברו כל הדיוקים.

כז. שיטת הצדוקים היתה שיש לקבל את התורה לפי השכל, ולכן לא קיבלו את מסורת חז"ל. האמת היא הרי ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'", עד שכל הלכה הנפסקת בשלחן-ערוך ובשאר הספרים שהתקבלו בישראל - אין להרהר אחריה. יש, אמנם, להשתדל להבין עד כמה שישנה האפשרות, אך גם את הבלתי מובן יש לקיים כפי הכתוב. ואילו הצדוקים טענו שכיון שתורה לא בשמים היא יכול כל אחד לקבל את התורה לפי שכלו.

משום כך הסכימו לניסוך היין, שענינו הבנה והשגה, אבל לניסוך המים, שענינו קבלת-עול, התנגדו:

נשים ועמי הארץ, וכן בעלי התעסקות ששכלם טרוד בעסקיהם ולא בתורה, חייבים אמנם להתנהג לפי ההוראות הניתנות להם, אבל אלו הנותנים את ההוראות, השקועים הרי בתורה, אינם צריכים - לשיטת הצדוקים - להיות בטלים למסורת חכמים, משום שהם עצמם שקועים בתורה, "יפתח בדורו - כשמואל בדורו"*, "שקל הכתוב שלשה קלי עולם כנגד שלשה חמורי עולם", ו"תורה - לא בשמים היא".

משום כך ניסך הצדוקי על גבי רגליו: הוא עצמו, כיון שהוא כהן

הערות

  1. 5. כנ"ל סעיף טז.
  2. 6. סוכה מח, ב.
  3. 7. בפירוש המשניות סוכה פ"ד מ"ט.
  4. 4. שיחות
  5. 8. ר"ה כה, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.