416

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואילו על בעלי התעסקות, שעיקר "עבודתם" בקיום המצוות, לדעת שיש הכרח בקביעת עתים לתורה בכל יום, ולפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית '.

ההבדל מתבטא רק לגבי עיקר ענינם, ב"קו" שבו יש להדר יותר, אך בשני הסוגים צריכים להיות שני

כך הדבר גם באשר לעובדי ה'

האזינו

בנשמתם ולעובדי ה' בגופם: עובדי הו" בנשמתם - אף שעיקר עבודתם מצד הנשמה - צריכים גם לטפל בגוף, "המשכה למטה", ועובדי הו" בגופם צריכים גם להתמסר לקליטת אור הנשמה, "העלאה למעלה".

כך הדבר גם לגבי כל מצוה באופן פרטי: דרוש צירוף של מעשה המצוה וכוונת המצוה, שכן - מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה''.

(משיחת ש"פ האזינו, תשח"י)

הערות

  1. 1. מנחות צט, ב. הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג הלכה ד.
  2. 2. ראה אגרת הקודש סימן ה.
  3. 3. ראה של"ה מסכת תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט סע"ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.