414

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

פשוטה אל הקב"ה, נעלית מן השכל, ולאחריה צריך האדם עצמו לעשות את העבודות בבית המקדש - הקיים גם עתה - בבגדי זהב ובבגדי לבן.

טז. ביום הכפורים צריך יהודי להתבונן ולהתכונן להכנס לקדשי הקדשים שבנפשו פנימה.

מה משמעותם של קדשי הקדשים?

- בקדשי הקדשים שבבית המקדש לא נמצא אלא הארון, ובו נמצאו

הלוחות. כלומר: "קדשי הקדשים" הוא מקומם של הלוחות, של התורה החקוקה.

וזו גם משמעות קדש הקדשים הנמצא בנפשו של כל איש ישראל. ההתקשרות של יהודי עם התורה, תורת חיים, היא התקשרות באופן של

חקיקה\'. כשבא יום הכפורים ויהודי צריך להכנס ל"קדש הקדשים"

מתעוררת אצלו שאלה: כיצד מסוגל

שבת שובה שיחות 17

אני להכנס לקדשי קדשים, בשעה שאני "בלתי מקושט" לחלוטין?

על כך התשובה:

כדי להכנס לקדשי קדשים אינם דרושים בגדי זהב, קישוטים, צבעים. אבל דרושים בגדים לבנים ונקיים. לב זך וטהור ומוח זך וטהור.

ולזה מגיע כל יהודי לאחר הטבילה בערב יום"כפור, הטבילה השוטפת את הדברים הבלתי טובים ובלתי מתאימים.

*ח. כשם שהכהן הגדול, לאחר כל עבודתו בבגדי זהב ובגדי לבן, היה אומר תפלה קצרה, ובמספר מלים אלו היה מבקש ומשיג שנה טובה עבורו, עבור בני שבטו, ועבור כל בני ישראל בכל העולם, גם בגשמיות,

כך כל יהודי, בשעה שהוא עושה את העבודה בקדשי הקדשים שבקרבו פנימה, מביא הוא, במספר מלים ספורות ובזמנים ספורים, אושר לכל ימי כל השנה.

וכשם שתפלתו של הכהן הגדול היתה עבור כל בני ישראל - כך תפלתו של כל יהודי ביום הכפורים, כשהוא בא בבגדי לבן בלב טהור ובכוונה טובה, מועילה לא לעצמו בלבד, כי אם לכל בני ישראל, ישראל ערבים זה בזה?', להמשיך שנה טובה ומתוקה ברוחניות ובגשמיות.

)5 2

הערות

  1. 1. וכשיעשה כן - יהיו אצלו הגשמיות והרוחניות ביחד, כפי שהיה הסדר של הכהן הגדול. לא היה לובש תחלה בגדי זהב ולאחר מכן בגדי לבן, כי אם היה מחליף אותם: תחלה בגדי זהב, לאחר מכן בגדי לבן, ולאחר מכן שוב בגדי זהב ולאחר מכן שוב בגדי לבן, ושוב - בגדי זהב. שכן בבני ישראל אין הגשמיות והרוחניות נפרדים.
  2. 1. לקוטי תורה ויקרא מה, א.
  3. 3. (משיחת ז' תשרי, תשי"ז)
  4. 2. שבועות לט, א. סנהדרין כז, ב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', ז' תשרי ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ב ע' 414

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.