401
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רב לשנותי - ואילו שנותיו של פלוני בוזבזו לריק וטוב לו שלא נברא? - כיצד, איפוא, יתכן שלשנות שנינו יהיה ערך שוה?!" - על כך נאמר שכשיש למישהו קושיא בערכין - עליו להעריך עצמו (כדבעי) תחלה, וסרה הקושיא מאליה.
הּ. לגבי חודש אלול יש - נוסף לראשי התיבות ה"כלליים" 9 "אני לדודי ודודי לי" - גם מספר ראשי" תיבות "פרטיים" (ביחס לאופן של "אני לדודי"). כללית הם בשלשה מובנים, כנגד שלושת הוים" של תורה, עבודה וגמילות חסדים: א) "אנה לידו ושמתי לך"!' - כנגד קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן:', ב) "איש לרעהו ומתנות לאביונים"'' כנגד קו גמילות-חסדים (צדקה), ג) "ומל הו" אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך"* - כנגד קו העבודה (תפלה ותשובה בכללה), כסיום הכתוב לאהבה גו', ומוסבר בקונטרס העבודה שעיקר עבודת התפלה היא האהבה (ולא היראה)5'.
נצבים שיחות 16
ענין התורה וענין העבודה הוסבר בהזדמנות אחרת.
לגבי ענין הצדקה בלתי מובן מדוע ראשי התיבות הם של "איש לרעהו" הדנות במשלוח מנות ולא בצדקה? כן בלתי מובן מדוע ראשי"התיבות הם של המלים האחרונות, איש לרעהו גו', ולא של "משלוח מנות"?
הביטוי הוא: "ומתנות לאביונים". ההבדל בין עניים לבין אביונים הוא - שעני נקרא מי שאינו עשיר, ואף לא בינוני, אבל יש לו משהו, ואילו אביון נקרא, כפי שאומר רש"י5, "שתאב לכל דבר", לכל דבר קל ערך, כיון שאין לו כלום"'.
כן כולל הפירוש "תאב לכל דבר" גם את הקצה השני: הוא תאב אף לדבר הגדול ביותר, משום שהיה רגיל לכך. אפילו סוס לרכוב עליו, וכדומה - מאחר שהוא תאב לכך ובלעדי זאת אינו מסוגל לבצע שליחותו בעולם - עליך לתת לו זאת*'.
ברם, עלול אדם לחשוב שהוא הוא העשיר, וכשהוא נותן, דבר גדול או דבר קטן, לחברו האביון - נותן הוא משלו. כלפי כך באות בפסוק לפני המלים "ומתנות לאביונים" - המלים "איש לרעהו": המתנות לאביונים הם של איש לרעהו, המקבל הוא רעהו,
הערות
- 9. ראה לקוטי תורה דברים כט, א.
- 0. ראה לעיל ע' 99 הערה 23.
- 1. שם הערה 21.
- 2. שם הערה 22.
- 3. שם הערה 25.
- 4. שם הערה 26.
- 5. בפרטיות - מובן שתשובה למעלה מג' קווין הנ"ל, אבל בכללות - תשובה ענינה תשוב אל האלוקים, בקשת צרכיו של האדם (שמהעקרים בזה שיהי' מכופר ומרוצה לפני ה' כו'), רוחניות הענין דקרבן עולה אשם חטאת וכו' - שכל זה הוא מתוכן ענין התפלה. שעל פי זה מובן שכשמדברים הענינים
- 8. בפרטיות יש לחלק בין תפלה (אני לדודי ודודי לי) ותשובה (את לבבך ואת לבב) - וכדלעיל בליקוט פ' תבוא - מה שאין כן בהביאור בכללות.
- 6. דברים טו, ד.
- 7. ויקרא רבה פרשה לד, ו. מדרש משלי כב.
- 8. כתובות סז, ב. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז הלכה ג.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ז'תרנב לקו"ש ח"ב ע' 401
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.