400
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
3 לקוטי
ד. כשיהודי מתבונן שלפני התקיעות בראש השנה יבקש5: "יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה", והרי משמעותו של "יבחר לנו" היא: "כך - ולא אחרת", וכשמתבונן שענין הבחירה בא דוקא מעצמותו יתברך, שכן רק הוא - עצמותו יתברך - נעלה מכל המדידות, נעלה מכל ההגבלות, חפשי, ומתבונן גם ב"אין ערוך" שלגבי עצמותו ית'", - "יותר משאין ערוך לעולם העשיה לגבי עולם האצילות - אין ערוך לעולם האצילות לגבי אין-סוף ב"ה" - כל יחס של "אין ערוך" שיתואר אינו מהווה כלל משל ליחס "אין ערוך" שבין הבורא לבין הנבראים - מעתה: כיצד מרהיב הוא עוז לבקש מעצמותו ית' "יבחר לנו"?
- כשאדם יתבונן בכך ויעריך את עצמו - לא ישאר לו פנאי להעריך את השני.
רבי הלל מפאריטש? השתוקק לראות את אדמו"ר הזקן*, אך בכל פעם שהיה מגיע לעיר בה הופיע אדמו"ר הזקן - לא פגש אותו, משום שאדמו"ר הזקן כבר נסע משם. עלה, איפוא, ברעיונו להזדרז ולהקדים, וששמע שאדמו"ר הזקן עומד להגיע למקום מסוים - נסע לשם עוד בטרם
נצבים
רבי הלל הכין קושיא במסכת ערכין כדי לשאת ולתת בהלכה עם אדמו"ר הזקן. מיד עם הכנס אדמו"ר הזקן לחדר, עוד בטרם הספיק רבי הלל לצאת ממחבואו - שמע את אדמו"ר הזקן אומר בנגונו הידוע: "כשיש לאברך קושיא בערכין - עליו להעריך עצמו תחלה", ומיד התעלף רבי הלל. כשמצאוהו ועוררוהו מעלפונו - כבר נסע אדמו"ר הזקן משם.
- שוב לא עלה ביד ר' הלל להיות אצל אדמו"ר הזקן. הוא היה נוסע אל אדמו"ר האמצעי ואל ה"צמח צדק", אבל אצל אדמו"ר הזקן היתה זו הפעם היחידה בה היה, וגם אז לא ראה אותו -
משמעותו של הספור בעבודת ה' - לגבינו ששמענו את הספור - היא:
הערכין הם ענין שאינו מבוסס על השכל. לפי ההלכה בערכין - יש, הרי, להתחשב בגיל ולא בסגולות בני האדם. כל האנשים בני גיל זהה הם בערך שוה. והרי, לכאורה, יש מקום לכך שאדם יקשה קושיא: "אני עסקתי כל שנותי בתורה ועבודה, בדברים שהקב"ה נהנה מהם, פמליא של מעלה נהנית מהם וגם על פי השכל האנושי ראויים הם להערכה, ואם כן יש ערך
הערות
- 65. תהלים מז, ה.
- 66. רמ"ק בספר אלימה הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
- 7. הרב ר' הלל הר' מאיר הלוי מאליסאוו אב"ד באברויסק (תקנ"ה - יא מנ"א תרכ"ד). ראה אודותו בספר פלח הרמון בראשית עמוד /1.
- 8. ראה גם ליקוטי דיבורים תקכד, א.
- 5. שיחות
- 6. בא אדמו"ר הזקן. לא הסתפק בכך, שכן בראותו שתמיד מזדמנות מניעות שונות לראייתו את פני אדמו"ר הזקן - חשש שגם הפעם לא יניחוהו להכנס, והתחכם ובא אל הדירה בה עמד להתאכסן אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת המטה.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש תקא לקו"ש ח"ב ע' 400
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.