396
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אדמו"ר הזקן היה אומר: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, איני חפץ בגן-עדן שלך, איני חפץ בעולם"הבא שלך כו', איני חפץ אלא בך לבדך'*,
- אמנם זו דרגה נעלית מאד, אך מאחר שאנו תלמידים (של אדמו"ר הזקן) ומקושרים ההולכים בעקבותיו, לפחות: תושבי המקום בו הוא מרא דאתרא, מוטלת עלינו חובה וזכות להתנהג - בכל הקשור למעשה, לפחות, בהנהגות שהורה הוא, ובכללן גם ההנהגה של "מי לי בשמים כו'". הלך הרוח של "מי לי בשמים" בכל הקשור למעשה היא - היציאה מן העצמיות, השתחררות מן ההגבלות העצמיות ועשיית רצון הקב"ה -
והרי זו דרגת "בלי גבול" - באה, איפוא, גם ה"המשכה" למטה ללא צמצומים והגבלות.
ולפיכך אנו אומרים: "צדקה לך לבד
נבקש". לא משום שאין ביכלתנו לדרוש, כי אם לפי שאיננו רוצים לבוא במגע עם אחר, אנו רוצים רק: לך ה', את פניך ה' אבקש.
ה"כלי" של "לך הוי". הכלי למציאת "פניך ה'" אינו ההתמקחות ע"י חשבונות, שכן "אם צדקת מה תתן לו". הכלי הוא: "ולנו בושת הפנים", התבטלות והעדר הישות העצמית - הכלי להגיע לעצמותו ית' ו"להמשיך" משם, וכל ההמשכה משם הן - צדקה.
ולמרות שזו דרגה בה אין מעשה התחתונים נוגע - יש ליהודים הכח, שניתן להם מלמעלה, של "ובקשתם משם - ומצאת", לדרוש לתת להם צדקה, ומובטחים בני ישראל בהשגת הדבר?, שלכן "לובשים לבנים וכו'", בטוחים שהקב"ה ימלא משאלות לבנו לטובה בבני, חיי ומזוני רויחי, בשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
)5 2
הערות
מצוטט ב־6 עמודים
- אגרות קודש תקיח לקו"ש ח"ב ע' 396
- לקוטי שיחות 93 לקו"ש ח"ב ע' 396
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול ה'שי"ת לקו"ש ח"ב ע' 396
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ב ע' 396
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים, לקו"ש ח"ב ע' 396
- תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א לקו"ש ח"ב ע' 396
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.