387

הענינים אשר לעמלק, מאיש ועד אשה וגו'.

כך - בגשמיות, ואילו בעבודה רוחנית קיים הענין גם עתה, שהרי כל ישראל חייבים בזכירת מעשה עמלק, ואפילו נשים שאינן יוצאות למלחמה חייבות בדבר.

ומצות זכירת מעשה עמלק אינה רק פעם אחת בחיים, או אחת בשנה, כי אם צריכה להיות כל יום?', ודבר זה הוראה עד כמה חשובה זכירת מעשה עמלק - ברוחניות, לפחות בעבודת ה' בכל הזמנים.

ענינו של עמלק ברוחניות הוא - "אשר קרך בדרך", הוא מקרר ומצנן - כפירוש המדרש'? - בדרך התורה והמצוות, ונגד הקרירות של עמלק יש להלחם בכל יום. לא די בכך שאתמול התלהב האדם בתורה ובעבודת התפלה. עליו להמשיך ולהלחם בקרירות של עמלק.

בכל יום, בטרם צאתו למגע עם עניני העולם, על האדם להתלהב במלחמתו נגד עמלק, ודבר זה נעשה בתפלה. באמצעות התלהבות התפלה מסוגל הוא להלחם בעמלק בשעה שהוא בא במגע עם עניני עולם.

זו הכנה למחיית זרעו של עמלק גם בגשמיות, בביאת המלך המשיח במהרה בימינו.

אי אפשר לאדם להסתפק בכך שהיה לו סבא כשר, אב כשר, או שהיה אף הוא עצמו יהודי כשר, אלא שעליו להתמיד במלחמתו בקרירות של עמלק, שכן משום שיש בו "הנחשלים" עלול להתגנב עמלק "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך",

ט. השבוע הרי חל ח"י אלול. לגבי ענין ח"י אלול אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר? בשם זקני החסידים, כי פירושו של "ח"י-אלול" הוא שהוא נותן "חיות" ב"אלול". תוכנו של חודש אלול הוא הרי הצורך לתקן את השנה החולפת, וע"י כך לזכות בשנה טובה ומתוקה לשנה הבאה, וענינו של ח"י אלול הוא להכניס רוח חיים בעבודה זו. לא זו בלבד שלא תהא בדרך מצות אנשים מלומדה, אלא אף כשאדם עושה זאת בהכנה ובכוונה - שגם אז עלולה היא להיות ללא חיוניות - מוסיף בה ח"י אלול את ה"חיות".