381
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. שני דברים בתשובה"': חרטה על העבר וקבלה על להבא. אימתי טובה החרטה? - כשיחד אתה מקבל האדם על עצמו להתנהג כראוי, שכן בלעדי זאת מה התועלת בחרטה כשהוא "טובל ושרץ בידו"?
משום כך היו ערי המקלט רק בארץ ישראל, שכן אם כדי להשאר מחוץ ל"ארץ - שרצתה לעשות רצון קונה" - מה התועלת בחרטה? לכן קולטות ערי-המקלט גם רוצח מחוץ לארץ, גם לו מועילה הגלות, אך הגלות עצמה חייב להיות אך ורק בארץ ישראל, ונס שמה.
ואילו שופטים ושוטרים היו גם בחוץ לארץ, משום שעל שפיטת הזולת נאמר'': "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", אין בית הדין שבארץ ישראל מסוגל לדעת את ההעלמות וההסתרים השוררים בחוץ לארץ, כשעל דבר של מעשה, ואפילו של דבור או מחשבה, יש צורך ביגיעה כה רבה, וקיימים נסיונות רבים. ב"ארץ ישראל", במצב של "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"?', אין כל מושג בכך. לפיכך היו
שופטים
צריכים להיות שופטים ושוטרים גם בחוץ לארץ, כדי לשפוט את היהודים שבחוץ לארץ.
כפי שידוע הסיפור בכ"ק אדמו"ר האמצעי, ובכ"ק אדמו"ר ה"צמח" צדק":', שהפסיק פעם באמצע ה"יחידות" למשך זמן מה, ואחר המשיך ב"יחידות". כשנשאל לסיבת הדבר הסביר שכאשר בא אדם ב"יחידות" לבקש תיקון לענין מסוים עליו למצוא ענין זה, בדקות דדקות, לפחות, בו עצמו, ואז מסוגל הוא להשיב לשואל. עתה באה לפניו שאלה בענין שפל מאד, ולא הצליח למצות אותו בקרבו, אפילו בדקות דדקות, ומשום כך הפסיק את ה"יחידות".
לכן אמר הקב"ה למשה רבנו בעת חטא העגל: "לך רד כי שחת עמך*'". משה היה אז בשמים, למעלה-מעלה, לחם לא אכל ומים לא שתה, ואילו בני ישראל היו אז למטה"מטה. כשאמר לו הקב"ה: "שחת עמך", העם שלך - נוצר ע"י כך קשר בין משה לבין העם, והיה מסוגל ללמד זכות עליהם.
דוגמת מה שכותב אדמו"ר הזקן ב"בד קדש" שאינו חפץ שמשפטו יהיה ע"י השרים, שעליהם אי אפשר לסמוך, כי אם "מלפניך (- דוקא -) משפטי יצא, עיניך תחזינה מישרים"5, משום שהשרים אינם חשים את ההעלמות וההסתרים, ולפיכך יש צורך במשפט
הערות
- 0. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ב. אגרת התשובה לרבנו הזקן פרק א. אלא שחרטה על העבר צריך להיות לא רק במחשבה, כי אם גם בדיבור - וידוי דברים (ועיין מצות וידוי תשובה בספר המצוות להצמח צדק. מנחת חינוך מצוה שסד). ובנוגע מכאן ולהבא מצות התשובה היא עזיבת החטא בלבד (ועל כרחך צריך לפרש כן בלשון הרמב"ם שם ריש פרק א, בשערי תשובה לרבנו יונה אות יט. ועוד) וכדמוכח בחשן משפט סוף סימן לד ובכמה מקומות. וראה גם כן קדושין (מט, ב). וצריך עיון.
- 1. אבות פרק ב משנה ד.
- 2. דברים יא, יב.
- 3. ראה ספר המאמרים - קונטרסים - עמוד 712.
- 4. שמות לב, ז.
- 5. תהלים יז, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.