379
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי - בראשי תיבות "אלול". יש להבין: א) מה הקשר בין הפסוק לאלול. ב) מה פירוש המלה "לאמר". בכל מקום בו נאמר "לאמר" - פירושו: לומר לאחר, אך מאחר שכל בני ישראל היו בהזדמנות זו - מה מקום להכתב "לאמר"? אלא שמשמעות "לאמר" כאן, היא - לדורות. בכל דור ודור צריך להיות "אשירה להו' כי גאה גאה".
כשיהודי עומד ב"אשירה להו'" - הרי "גאה גאה", כתרגומו: "אתגאי על גיותניא" (=מתגאה על הגאים). אף שישנם "גיותניא", הם השרים שלמעלה, הנהגת הטבע על-פי סדר ההשתלשלות, הרי כשיהודי מוסר עצמו אל הקב"ה, מבטל הקב"ה לפניו
את כל העולם והשרים, הכל נתון תחתיו.
- זו עבודת חדש אלול: "ויאמרו לאמר אשירה לה", התמסרות אל הקב"ה שהיא תשובה, והרוח תשוב אל האלקים"', ומכאן נובע גם הלך-רוח של "אשירה". הצעד של התמסרות אל הקב"ה משפיע גם על יהודי נוסף, ויאמרו לאמר, ואמירה לדורות - שאז כי גאה גאה, והיהודי הופך לאדון על העולם, עבד מלך - מלך5, עבד להוו' מלך גאות לבש.
)5 2
הערות
- 1. שיחות
- 2. (משיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשי"ד)
- 4. לקוטי תורה דברים עא, ג.
- 5. שבועות מז, ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 379
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.