348
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
6 לקוטי
פרשת מטות ומסעי
א. כתוב: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", מסעי בלשון רבים, כי היו מסעות רבים בצאתם של בני ישראל מארץ מצרים. ידועה הקושיא: בני ישראל יצאו ממצרים במסע אחד בלבד, המסע מרעמסס לסוכות (שאר המסעות היו הרי לאחר שיצאו כבר ממצרים), ולמה, אם כן, נאמר "מסעי" בלשון רבים?
כן יש להבין את ענין מ"ב המסעות שהיו בדרכם של בני ישראל למן צאתם ממצרים ועד שהגיעו לארץ ישראל, ארץ טובה ורחבה. הרי מיד עם המסע הראשון, כיון שיצאו ממצרים - מלשון: מיצרים וגבולות - הרי זה כבר מרחב, שכן מיד עם יציאה מן המיצר נמצאים כבר במקום המרחב, ומה, איפוא, מוסיף ענין זה של מ"ב מסעות לענין המרחב?
אך תוכן הדברים הוא שב"מצרים" וב"מרחב" קיים מספר ניכר של דרגות: זו שלגבי דרגה נחותה הימנה נקראת היא "מרחב" - לגבי דרגה נעלית יותר היא נקראת "מצרים", עד למרחב האמתי, למסע האחרון, "על ירדן ירחו", המכוון למשיח "דמורח ודאין"', ואילו הדרגות עד לדרגה זו הרי אף שלגבי דרגות נחותות הן נקראות "מרחב" - נקראות הן "מצרים" לגבי דרגות נעלות מהן.
זה, איפוא, תוכן מ"ב המסעות שהיו ממצרים עד ארץ טובה ורחבה, מסעם הראשון, אף שיצאו בו ממצרים ונכנסו - ממילא - ל"מרחב", נחשב עדיין לגבי דרגה נעלית יותר כ"מצרים", ולפיכך נזקקו למסע נוסף כדי לצאת גם מ"מצרים" זה. אם כן מובן הביטוי "אלה מסעי (בלשון רבים) גו' אשר יצאו מארץ מצרים" - שכן גם מטרת שאר המסעות היא לצאת מ"מצרים", עד להגיע ל"ירדן יריחו", תכלית העילוי.
ב. הרי התורה נצחית בכל דור ודור, וכל שכן ענין יציאת מצרים שעליו נאמר?: חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. זו, איפוא, הוראה בעבודת ה' שגם לאחר שאדם הביא את עצמו לעבודה שלמעלה מטעם ודעת, למעלה מכל מדידה והגבלה, ובכך יצא גם מ"מצרים דקדושה" - אין הדבר מספיק, שכן לגבי דרגות נעלות יותר - הוא עדיין ב"מצרים", ולפיכך עליו להמשיך בעבודתו ולהמשיך ללכת.
הדבר יובן גם מענין עבודת התפלה. הרי עבודת התפלה היא עבודתו של האדם, שכן ידוע ההבדל: בין תורה לבין תפלה: תורה היא - מלמעלה
הערות
- 1. שיחות
- 1. סנהדרין צג, ב. לקוטי תורה במדבר פח, ג.
- 2. פסחים פרק עשירי משנה ה. תניא פרק מז. 3 אגרת התשובה פרק י. תורה אור א, ג. ספר המאמרים ה'תש"ח עמוד 80.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 348
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.