339
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכשהורשה במקצת לחדור - התגלה המושג של "יודע את רבונו ומכוין למרוד בו"5י, וקרה מה שנעשה על ידו.
כך גם בלעם, שעליו אומרת הגמרא בסנהדרין?' שמוצאו מלבן: לבן טען - "הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא"*' - שגם לו יש קשר לבני ישראל, שכן מבנותיו נבנה בית ישראל.
זו, איפוא, הוראה לכל דור:
כשבא מישהו ואומר היפוכן של תורה ומצוות, גם אם הוא שולף "תעודה" שהוא נינו של יצחק, בן-נינו של אברהם, ושממנו נולדו אלו שמהם נבנה בית ישראל -
- יש לומר לו: "אנו אין לנו אלא אבינו שבשמים", המודד היחיד שיש לנו לגבי כל דבר הוא: תורה. לא היחוס המשפחתי ולא משהו אחר מהוה לדידנו ה"פוסק", כי אבן-הבוחן היחיד היא התורה. כשמתאים הדבר עם התורה הרי טוב, ואם לאו - יהא זה מבלעם, יהא זה מעמלק - כיון שהוא היפוכה של תורה - אין לנו כל ענין בדבר.
אך כדי להבחין אם הדבר מתאים לתורה או לא - הרי כשאדם ניגש לדבר מתוך הרגשת ישות עצמו, אי אפשר לו להבהיר לעצמו מדוע אינו רוצה לקבל הוראה מסוימת, אם זה מפני שהיא היפוכה של התורה, או
משום לישותו
ומציאותו.
לפיכך צריכה להיות עבודת היראה והאהבה, והיראה קודמת לאהבה, כפי שמשתמע מן הקריאה האמורה של שתי המלים יחד, וכפי שנאמר ב"תניא"9 על היראה שהיא "ראשית העבודה, ועיקרה ושרשה".
וכשניגש האדם בהכנה מוקדמת של אהבה ויראה, האהבה כשרש לכל מצוות"עשה והיראה כשרש לכל מצוות לא"תעשה - כאמור ב"חינוך קטן" שב"תניא", ומוסיף שם שיש בזה ענין החינוך, ופירוש הדבר שאף כשאינו ברדדעה - וידע איניש בנפשיה - ניתן לחנכו באהבה ויראה -
הרי אין לו להתרשם מעמלק, שמוצאו מאברהם ויצחק, וגם לא מבלעם, למרות ש"בישראל לא קם (כמשה), אבל באומות העולם קם, ומנו - בלעם", והרי לאחר המשל הניתן בספרי, לפיו נמשל בלעם לטבח וכו', קיימת בכל זאת דוגמה מסוימת ביניהם.
אפילו פשוט שבפשוטים שבישראל - כשהוא צועד לפי הסדר של "יראה" ולאחריה "אהבה" - אין לו להתרשם מבלעם ומעמלק.
(משיחת י"ב תמח, תשט"ז)
שהיא מנוגדת
הערות
- 6. ראה תורת כהנים בחוקתי כו, יד. זהר חלק ב סה, א. ועדיין צ"ע.
- 7. קה, א.
- 8. בראשית לא, מג.
- 4. שיחות -
- 9. פרק מא.
- 0. ספרי דברים לד, יו"ד. וילקוט שמעוני שם. במדבר רבה פרשה יד, כ. זהר חלק ב כא, ב. ובכמה מקומות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.