331

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

פרשת חוקת

א. במדרשי חז"ל הקשורים בפרשת השבוע (פ' חקת) מסופר שענני הכבוד היו בזכותו של אהרן, הבאר - בזכות מרים, והמן היה בזכות משה. כשאהרן ומרים הסתלקו - ניטלו ענני הכבוד והבאר, אלא שהוחזרו לאחר מכן בזכותו של משה\.

למרות שהתורה היא חכמה, ככתוב?: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" - אין היא נקראת בשם "חכמה", כי אם בשם "תורה", מלשון: הוראה', ומשמעות הדבר שכל ענין המסופר בתורה משמש הוראה לתמיד ולכל מקום בחיי יום"יום.

כלומר: לא רק המצוות שבתורה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, משמשות הוראה בחיים, כי אם גם ספורי התורה משמשים הוראה בחיים, הרי גם המצוות עצמן לא נכתבו בדרך ציווי, כי אם בדרך סיפור - שהקב"ה ציוה למשה ומשה אומר לבני ישראל. וכשם שהמצוות מהוות הוראה, אף שנכתבו בדרך סיפור, כך גם סיפורי התורה משמשים הוראה, שכן גם הסיפורים מהוים חלק מן התורה.

- לפיכך כותב הרמב"ם?, והדבר

מופיע ברמז אף בגמרא*, שאין הבדל בין הפסוק* "ואחות לוטן תמנע" לבין הפסוק' "שמע ישראל", למרות שהפסוק "שמע וגו'" כולל את אחת המצוות העיקריות ואילו הפסוק "ואחות וגו'" אינו אלא סיפור, שכן שניהם הם ספורים, שניהם משמשים הוראות ושניהם מהוים חכמתו ורצונו, יתברך -

כשם שכל ספורי התורה משמשים הוראות - כך גם ספורנו האמור לעיל משמש הוראה בחיים.

ב. שלשה פרטים אלו: ענני הכבוד, מן, ומים - ניתנים להבנה ונמצאת בחינתם בתורה.

ענני הכבוד הגינו מבחוץ: הגינו מארבע הרוחות, הרגו את הנחשים שהיו במדבר, הנמיכו את ההרים', גיהצו את הלבושים, ככתוב': "שמלתך לא בלתה מעליך". כל אלה דברים של שמירה והגנה מבחוץ.

ענינו של המן הוא: אכילה, ובמן היתה אפשרות לחוש כל טעם שעלה ברצון"'. מהותה של אכילה היא - קליטה פנימית.

הערות

  1. 1. תענית ט, א.
  2. 0. דברים ד, ו.
  3. 3. זהר חלק ג נג, ב. גור ארי' (למהר"ל מפראג) ריש פרשת בראשית בשם הרד"ק.
  4. 4. פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין פרק י יסוד ח.
  5. 5. סנהדרין צט, ב.
  6. 66. בראשית לו, כב.
  7. 7. דברים ו, ד.
  8. 8. מכילתא בשלח - - פתיחתא במדבר רבה א, ב. תנחומא בשלח, ג.
  9. 9. ראה לעיל עמוד 30 הערה 19.
  10. 0. יומא עה, א.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ב ע' 331

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.