314
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת בהעלותך
א. בהפטרת פרשת בהעלותך נאמר: "ראיתי והנה מנורת זהב כולה"'. דבר המורה על כנסת ישראל: כל ישראל יחד - מנורת זהב כולה.
המנורה היתה מורכבת משבעה נרות, כך גם קיימות דרכים שונות בישראל וכפי שמוסבר בפירוט בחסידות: יש כאלה שדרכם בקו החסד, ויש ההולכים בקו הגבורה וכו', וכך נמנות שבע דרכים, שהן שבעה הנרות?.
הצד השוה שבהם - שכולם נרות, וכולם מאירים בבית המקדש, ואינם מסתפקים בהארתם את בית המקדש אלא שהאור בוקע מביהמ"ק לעבר העולם כולו, לכן היו בבית המקדש החלונות, "שקופים אטומים"'.
לא ככל הבתים, בהם מותקנים חלונות כדי להכניס את האור מן החוץ, אלא, להיפך, מבית המקדש הואר כל העולם, והרי זו תכלית כוונת בית
המקדש.
מי הפעיל את זה? - הנרות, נשמות ישראל.
למרות הבדלי הסוגים בקרב
ישראל, שכן, על כל יהודי לעבוד את ה' בכשרונותיו הוא, "אני לא נבראתי
אלא לשמש את קונ"י, הוא וכשרונותיו שחונן בהם נוצרו כדי לעבוד את ה' בכשרונות אלו, הרי הצד השוה שביניהם, שכולם נרות, כולם מאירים.
ההבדל אינו אלא בגישה ל"עבודה". עבודתם של אלו היא בקו החסד, בהתאם לכשרונות וחושים שנתברכו בהם. ועבודת הללו היא בקו הגבורה, בעניני חומרות, ובלבוש של "דינים", בהתאם לחושיהם. אין זה אלא שגישתם היא בקו הגבורות, ברם, מטרת עבודתם היא שוה: להאיר.
- אף שהתכלית, המטרה אחידה לכולם - יש, בכל זאת, הבדל גדול בין דרך קו הגבורות לבין הדרך שהיא לכתחילה בקו החסדים, שאז אין צורך לגשש. המטרה נראית לעין מיד, שכן גם בגלוי זו דרך של "ואהבת לרעך כמוך".
וזו היתה דרכו של אהרן כהן גדול, שהדליק את המנורה. אהרן היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה*. גם בריות, כאלה שאינם מחוננים בשום יתרון, ואין בהם אלא מגרעות בלבד, מעלתם היחידה מתבטאת בכך שהקב"ה בראם. - כפירוש אדמו"ר הזקן נ"ע* - גם להם גילה אהרן יחס של אהבה.
הערות
- 1. שיחות 8
- 1. זכר" ד, ב.
- 2. ראה לקוטי תורה במדבר כט, ג.
- 3. מלכים א ו, ד. ראה מנחות פו, ב ורש"י שם ד"ה שקופים. ויקרא רבה פרשה לא, ז. תנחומא תצוה ופ' בהעלותך ב.
- 4. קדושין פב, א (בשינוי לשון קצת). 65 אבות פרק א משנה יב, ומפרשים שם.
- 6. תניא פרק לב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 314
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.