311

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

20 לקוטי נאמר בזוהר"' שפילוסוף שאל את ר' אלעזר: מאחר ובני ישראל הם עם המובחר שבין העמים, מדוע חלשים הם ביחס ליתר העמים? השיב ר' אלעזר: היא הנותנת, משום היותם המובחרים בעולם, אינם סובלים פסולת, כשקצים ורמשים ברוחניות, ולכן אינם יכולים לסבול אותה גם בגשמיות.

- דבר זה הוא כדוגמת שהוסבר במאמר'', שלמרות שאצל אומות העולם אין "קרו לי' אלקא דאלקיא" נחשבת למרידה?', הרי יהודי, משום היותו גבוה במעלה, נעשה, בכל עבירה כלשהי, נפרד בתכלית, מנותק לגמרי מאלקות, יותר מה"קלפיה וסטרא אחרא" -

ישראל דומים ללב, וכשם שהלב, בהיותו המובחר מכל האיברים, אינו סובל פסולת, אפילו דקה מן הדקה, כך ישראל.

בזה, תובן השייכות בין "כי תשטה" ל"אין אדם עובר עבירה" כו'.

ישראל הם, כאמור, בבחינת "אשה" להקב"ה. הקב"ה הוא הבעל, וישראל הם האשה, וזה בכל הזמנים, אף בזמן הגלות. - ההבדל בין הזמן הנוכחי לעתיד לבא הוא רק בכך, שעתה נקרא הקב"ה בשם "בעל" ואילו לעתיד:

"איש" - וכמו שאומר הכתוב (מענה+! לישראל שקבלו על גירושיו של הקב"ה, "ומה לבעל על אשתו לאחר גירושין"): "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה גו'". שהרי להחליפם באומה אחרת חס ושלום אי אפשר5', ומשום כך - מאחר שנאמר: "איזוהי אשה כשרה - העושה רצון בעלה"*' יש חשיבות גם לעבירה קלה, שכן כשאדם עובר אף על רצון קל, ובכללו גם "קדש עמך במותר לך" - אינו עושה "רצון הבעל", ואין הוא בכלל "אשה כשרה".

לפיכך, כדי להסביר, שבאמצעות כל עבירה נעשה האדם "נפרד" בתכלית - ואפילו בדברים המותרים - מובא לצורך זה הפסוק "כי תשטה אשתו", שאינו בגדר הוכחה גרידא, אלא משמש גם הסבר: מדוע חשובה כל כך אפילו עבירה קלה? - לפי שהנשמה, הנפש הבהמית הנפש הטבעית והגוף הם כ"אשה" להקב"ה, ו"איזוהי אשה כשרה - העושה רצון בעלה", לכן, חשוב אפילו רצון קל.

ג. ב) המקרה שלגביו נאמר "כי תשטה אשתו", אינו, הרי, כשישנה ידיעה ברורה שנטמאה האשה כי אם שנסתרה בלבד ויתכן שטהורה היא, אלא שעצם הדבר ש"ונסתרה", נקרא בשם "כי תשטה" מלשון שטות,

הערות

  1. 0. חלק ג רכא, ב.
  2. 1. ד"ה באתי לגני תשי"ג.
  3. 2. רמ"א אורח חיים סימן קנו וראה ד"ה מים רבים תשי"ז ובהערה שם.
  4. 3. ראה זהר חלק ג רכ"א, רע"ב. כוזרי מאמר ב אות לו. אגרת הקודש סימן לא.
  5. 4. ישעי' נ, א. סנהדרין קה, א.
  6. 5. קדושין לו, א. שו"ת הרשב"א סימן קצד. רות רבה פתיחתא ג. פסחים פז, א.
  7. 6. תנא דבי אלי' פרק ט (בשינוי לשון קצת).

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ב ע' 311

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.