306

4 לקוטי נקראת התורה "עומק רום", למעלה מלידע את המעשה, למעלה מהענינים הקשורים בעשיה, ומצד שני, ישנה התורה גם ב"עומק תחת", עד לקטנים שפטורים מן המצוות.

טו. האמור, הוא גם הסבר לכך, שמוצאים אנו הלשון "יגדיל תורה ויאדיר" לגבי שני קצוות הפכיים.

במקום אחד < מצוטט ביטוי זה לגבי מלמדי תינוקות - שאין ההלכה של השגת גבול אמורה בהם, משום "יגדיל תורה ויאדיר". המדובר הוא הרי באלו העוסקים בתחילת הלמוד, "עומק תחת".

במקום אחר', מופיע הביטוי לגבי סימני דג טהור, הגמרא אומרת: "כל שיש לו קשקשת - יש לו סנפיר". ולמה, אם כן, נאמר גם סנפיר? - "יגדיל תורה ויאדיר", וכאן, כבר, המדובר ב"תורה מבחינה עצמה" שלמעלה מ"לידע את המעשה".

בכל סוגי האופנים בלימוד התורה, מהנעלה ביותר ועד הפחות ביותר, נאמר: "יגדיל תורה ויאדיר" ו"אותי אתם לוקחים".

זה גם הנאמר: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", ואין אמת אלא תורה, בכל האופנים, לכל אשר יקראוהו, ב"אמת" שהיא התורה, - "קרוב ה'", לוקחים את עצמותו כביכול, שהרי, העצם - "כשאתה

חג השבועות

תופס במקצת מן העצם אתה תופס בכולו"\:, העצם הוא בכל מקום בשוה.

טז. יתן ה' שנעסוק בלימוד התורה, בכל האופנים, ובכולם בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר", שעל ידי כך תבא ה"הולדה", הנובעת מ"יום חתונתו - זה מתן תורה" - בדומה לעצמותו יתברך, ונבצע את בנין העולם?:, בעשיית ה"מטה" - ובאמצעות ה"מטה" גם את ה"מעלה" - לדירה לו, יתברך.

חג השבועות הוא זמן מסוגל להתחזקות בשמירת תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר ללימוד השיעורים, חומש, תהלים ותניא בכל יום. חומש: כל יום, פרשה בחומש עם פירש"י, יום ראשון - עד שני. יום שני - עד שלישי, וכיו"ב. תהילים: כל יום אחר התפלה שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החדש, - ב"לבוש" מובא על אמירת תהלים לפני התפלה, אבל זה ענין אחר, תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר היא, לומר ה"יום" תהלים אחר התפלה". תניא< כל יום שיעור בתניא כפי שנחלק לימי השנה*.

חומש ניתן הרי בחג השבועות על ידי משה רבינו.