298

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

דאהבת ישראל (נוסף על החיב והזכות שבזה בכל יום בפרט. וידוע מש"כ רבינו< בסידורו, שתיקנו לכל, ושווה הוא לכל נפש: נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מ"ע של ואהבת לרעך כמוך).

להסביר את הנ"ל, איך שאהבת ישראל היא הכנה למתן תורה וקבלתה,

ולהודיע ולהסביר את מאמרו של רבינו הזקן "ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את הוי' אלקיך" -

ונמצא, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל - כולא חד.

צריך לפרסם מאמר הרב המגיד< "דע מה למעלה ממך. פי' דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך", בכל אחד ואחד תלוי הדבר, וכמרז"ל? אשר יראה האדם את העולם שקול, ובפעולה אחת שלו, יכול להכריעו אם לכף זכות או כו' - וכן בנדון דידן, הנה בפעולה אחת יכול להכריע ולפעול מתן תורה.

ובפרט בפעולה של שלום ואהבת ישראל, אשר הבעש"ט קבע זה לאחד מיסודות תורת החסידות5, שעל ידי זה כוללם הוא עצמו עם הזולת ויוצא מגדר יחיד.

במדבר

והוא הכנה לקבלת התורה, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, בעולם גדול ובעולם קטן - זה האדם, לעשות שלום בין הנברא והבורא*''.

כל אחד צריך לדבר ולפרסם את כהנ"ל, ובפרט - אלו הדורשים ונואמים ברבים במשך ימים האלו.

ואז יש להיות בטוחים, אשר, בתוך כלל ישראל, נזכה כולנו - כלשון ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(קטע מקוצר משיחת שמבה"ח סיון, תשי"ג)

יד. טעם לכך, שלקבלת התורה דרושה ההקדמה של "אהבת ישראל", יובן בהסבר נוסף: לשם מה היה צורך למתן תורה במספר של ששים רבוא, כולם בדרגה שוה, מבלי הבדל בין אחד למשנהו?

השוני בין יהודי אחד לרעהו, אינו אלא בכחות הפרטיים, אבל מצד עצם הנשמה כולם שוים.

לכן, בשעת מתן תורה - שאז קשר הקב"ה כביכול את עצמותו, אנכי שבעצמות ישראל, והרי מבחינת העצם "הנשמות מתאימות ואב אחד לכולנה"!י - היו כל הששים רבוא ישראל בשוה.

הערות

  1. 5. ויעויין הלשון בפרי עץ חיים שער עולם העשיה פ"א. בסידור האריז"ל.
  2. 6. אור תורה - על אגדות חז"ל קרוב לסופו.
  3. 7. קדושין מ, ב. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד.
  4. 8. ראה שיחת ח"י אלול תש"א, ושיחת ב' אדר תש"ה.
  5. 9. רמב"ם סוף הלכות חנוכה, וראה גם ספרי נשא ה בו.
  6. 0. ראה סנהדרין צט, ב. לקוטי תורה ס"פ מטות.
  7. 1. תניא פרק לב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 242 לקו"ש ח"ב ע' 298

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.