285
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
275 לקוטי לפני השבת ולאחריה<. אך כל ששת ימי החול שלפני השבת מהווים הכנה לשבת הבאה לאחריהם, וצריכים לעלות ולהכלל בתוכה.
לפי זה חלה בשבת זו העליה וההתכללות של ל"ג בעומר - יום ההילולא ויום השמחה של רבי שמעון בר יוחאי.
יי בקשר לענין ההסתלקות נאמר* כי ביום ההסתלקות נכללת ועולה כל עבודת ה' והעמל הרוחני שעמלה הנפש בכל ימי חייה, מכיון שבשעת ההסתלקות מסתיימת עבודת הנשמה שהיתה צריכה לפעול בגוף
- אפילו כשעליה לבוא פעם נוספת בגלגול - הרי מסתיימת אז העבודה שיש לה לעשות בגוף זה -
מסיבה זו יש יתרון ליום ההסתלקות על פני העבודה שבמשך כל ימי החיים, כי אז נכללות ומתרכזות כל העבודות כולן.
יתר על כן: כשמצטברות כל ה"עבודות" כולן - ניתוסף "אור" העולה על כולן.
כשם שכאשר מצטרפות, למשל, אותיות מספר - שכל אחת מהן לכשעצמה יש לה מובן מיוחד* - ונוצרת תיבה שלמה, הרי עי"ז בא מובן
ל"ג בעומר
חדש לגמרי הנובע מצירוף האותיות ':, שהוא תוכן התיבה (המלה), "האור העולה על כולנה".
וכשם שבשעה שמצטרפים עשרה מבני ישראל, שכל אחד מהם יש לו נפש אלקית, נוצר משהו חדש: השראת השכינה הבאה על עשרה מישראל.
יא, לפי זה יובן ענינו של יום ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רשב"י. שכן ככל שהיתה גדולה ערכה של עבודת רשב"י בחייו, כביטויו?:: בחד קטירא אתקטרנא, ביה אחידא ביה להיטא (-בקשר אחד אתו הנני מתקשר, אחוז בו, להוט בו) - הרי ערכו של מה שנוצר ביום ההסתלקות הוא גדול יותר, כתוצאה מן הסיכום של ה"עבודות" ו"האור העולה על כולנה".
זה גם מובנו של הנאמר5, לגבי משה רבנו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד, ורק בשעת הסתלקותו זכה גם לשער הנו"ן (חמשים), הר נבו - נו"ן בו.
יב. כך יובן הנאמר במדרש* על הפסוק*, "כי לא יראני האדם וחי" = שאפילו חיות הקדש אינן רואות, כי הן נמצאות תחת הרקיע. אחר כך נאמר
הערות
- 8. שבת מיני' מתברכין כולי יומי - הוא כל השבוע שלאחר זה כמובן. ואכ"מ.
- 9. דרושי ל"ג בעומר בסידור אדה"ז, וראה אגה"ק סי" בז.
- 0. תניא חלק ב פרק יא.
- 1. שם פרק יב. וראה ד"ה זאת חוקת התורה, תער"ב.
- 2. ראה זח"ג רפה, א. רצב, א.
- 3. ראש השנה כא, ב.
- 4. סוף פרשת נשא.
- 5. שמות לג, כ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"א ע' 285
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.