285

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

275 לקוטי לפני השבת ולאחריה<. אך כל ששת ימי החול שלפני השבת מהווים הכנה לשבת הבאה לאחריהם, וצריכים לעלות ולהכלל בתוכה.

לפי זה חלה בשבת זו העליה וההתכללות של ל"ג בעומר - יום ההילולא ויום השמחה של רבי שמעון בר יוחאי.

יי בקשר לענין ההסתלקות נאמר* כי ביום ההסתלקות נכללת ועולה כל עבודת ה' והעמל הרוחני שעמלה הנפש בכל ימי חייה, מכיון שבשעת ההסתלקות מסתיימת עבודת הנשמה שהיתה צריכה לפעול בגוף

- אפילו כשעליה לבוא פעם נוספת בגלגול - הרי מסתיימת אז העבודה שיש לה לעשות בגוף זה -

מסיבה זו יש יתרון ליום ההסתלקות על פני העבודה שבמשך כל ימי החיים, כי אז נכללות ומתרכזות כל העבודות כולן.

יתר על כן: כשמצטברות כל ה"עבודות" כולן - ניתוסף "אור" העולה על כולן.

כשם שכאשר מצטרפות, למשל, אותיות מספר - שכל אחת מהן לכשעצמה יש לה מובן מיוחד* - ונוצרת תיבה שלמה, הרי עי"ז בא מובן

ל"ג בעומר

חדש לגמרי הנובע מצירוף האותיות ':, שהוא תוכן התיבה (המלה), "האור העולה על כולנה".

וכשם שבשעה שמצטרפים עשרה מבני ישראל, שכל אחד מהם יש לו נפש אלקית, נוצר משהו חדש: השראת השכינה הבאה על עשרה מישראל.

יא, לפי זה יובן ענינו של יום ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רשב"י. שכן ככל שהיתה גדולה ערכה של עבודת רשב"י בחייו, כביטויו?:: בחד קטירא אתקטרנא, ביה אחידא ביה להיטא (-בקשר אחד אתו הנני מתקשר, אחוז בו, להוט בו) - הרי ערכו של מה שנוצר ביום ההסתלקות הוא גדול יותר, כתוצאה מן הסיכום של ה"עבודות" ו"האור העולה על כולנה".

זה גם מובנו של הנאמר5, לגבי משה רבנו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד, ורק בשעת הסתלקותו זכה גם לשער הנו"ן (חמשים), הר נבו - נו"ן בו.

יב. כך יובן הנאמר במדרש* על הפסוק*, "כי לא יראני האדם וחי" = שאפילו חיות הקדש אינן רואות, כי הן נמצאות תחת הרקיע. אחר כך נאמר

הערות

  1. 8. שבת מיני' מתברכין כולי יומי - הוא כל השבוע שלאחר זה כמובן. ואכ"מ.
  2. 9. דרושי ל"ג בעומר בסידור אדה"ז, וראה אגה"ק סי" בז.
  3. 0. תניא חלק ב פרק יא.
  4. 1. שם פרק יב. וראה ד"ה זאת חוקת התורה, תער"ב.
  5. 2. ראה זח"ג רפה, א. רצב, א.
  6. 3. ראש השנה כא, ב.
  7. 4. סוף פרשת נשא.
  8. 5. שמות לג, כ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"א ע' 285

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.