284
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במקום שני ב"אגרת הקודש"< ניתנת העצה - לדעת שהיסורים אינם אלא נסיונות: מנסים מלמעלה את האדם אם חפצו ורצונו בעניני העולם הזה וחיי הגוף מאהבתו את עצמו. העמידה בנסיון מביאה להתגלות הטוב הנראה והנגלה.
יתרונה של עצה זו שאין צורך להמתין להתעוררות אהבה וכו', ולסבול עד אז חס ושלום. מיד עם העמידה בנסיון נפסקים היסורים. יתרון נוסף בדבר שדי במדה מעטה של יסורים, שכן גם ביסורים מעטים אפשר לנסות את האדם, ומיד עם ההיווכחות בעובדה שאינו מתרשם מהם - הם נלקחים ממנו.
בכל זאת - יש הרי צורך בעמידה בנסיון.
יתרונה של פנימיות התורה ודרגתו של רשב"י הוא שאין צורך בהמתנה לעתיד, או בהתעוררות אהבה וכו', או בעמידה בנסיון, כי פנימיות התורה מסבירה ומגלה מיד את הטוב שבכל דבר בצורה נראית וגלויה\?.
ט. הדברים שלעיל קשורים גם לשבת זו - השבת שלאחר ל"ג בעומר.
על השבת נאמר? "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". המשמעות של
בחוקותי שיחות -
ערב שבת כאן איננה דוקא ליום ששי, אלא הכוונה היא לכל ימות השבוע הקודם, החל מיום ראשון, שכבר מאז צריך להתחיל בהכנות לשבת 5.
לכן אומרים בכל אחד מימי השבוע, החל מיום ראשון, "היום יום ראשון בשבת", "יום שני בשבת" וכדומה, ובכך מונים את הימים לקראת השבת הבאה*. וכפי שאומר הרמב"ן על הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו"5, שעל-ידי מניית הימים לקראת השבת הבאה מקיימים את מצות "זכור את יום השבת לקדשו".
לפיכך גם נאמר*, שהתפלות של כל ששת ימי השבוע עולות ומתקבלות בשבת.
אין זו סתירה לנאמר בגמרא, שרק הימים האחרונים של השבוע, החל מיום רביעי, קשורים לשבת הבאה, ואילו הימים הראשונים של השבוע קשורים לשבת הקודמת - אשר משום כך אפשר לעשות הבדלה, אם שכחו וכו', וכן לעבור את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עד יום שלישי של השבוע הבא" - כי אלה הם שני ענינים שונים, כפי שמוזכר במקום אחר שישנן "המשכות" והשפעות של השבת שישנן רק עד שלשה ימים -
הערות
- 0. סימן יא.
- 1. בדוגמת רשב"י שגרם לירידת המטר ע"י אמירת דברי תורה, מבלי להזדקק לתעניות ותפלות וכו' (זהר חלק ג נט, ב).
- 2. עבודה זרה ג, א.
- 3. ראה ביצה טז, א. שו"ע אדה"ז סי' רמב ס"י.
- 4. ראה גם שו"ע אבה"ע סי' קכו, ס"ג.
- 5. שמות כ, ח.
- 6. ראה תורה אור י, א.
- 7. פסחים קו, א. שו"ע אדה"ז סימן רפה, ס"ה. שם סי' רצט ס"ת.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"א ע' 284
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.