265
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפיכך מוצאים אנו בכל שלושת החדשים: ניסן - זמן יציאת מצרים, אייר - זמן ספירת העומר (והרי כל ימי החודש קשורים במצוה זו, כאמור), וסיון - זמן מתן תורה [נכון אמנם שהימים הראשונים של חדש סיון הנם עדיין מימי הספירה, אך ידוע'' שראש חדש סיון הוא כבר לאחר ספירת שלשת הימים הראשונים - חסד, גבורה, תפארת, שהם כללות ה"מדות" - שבשבוע השביעי, ועיקר ענינו של חדש סיון אינו ספירת העומר, כי אם מתן תורה, ככתוב?': "בחדש השלישי גו' באו מדבר סיני", וכמאמר רז"ל
האמור: "אוריין תליתאי בירחא תליתאי"] - בכולם נזכרת יציאת מצרים.
- לגבי חודש ניסן נאמר5': "חודש האביב, כי בו יצאת ממצרים", לגבי חדש אייר": "לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" (למרות שלפי פשוטם של דברים מתיחס הקטע "לצאתם מארץ מצרים" אל "בשנה השנית" - הרי ידוע האמור בזהר5
ש"חודש השני" ו"שנה השנית" - "כולא חד", כך ש"לצאתם מארץ מצרים" מתיחס גם אל "בחודש
השני"), ולגבי חודש סיון נאמר%:
"בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים".
אמנם כל החדשים נמנים לחדש ניסן, ראש חדשים, שהוא זמן יציאת מצרים - אך במפורש מוזכר ענין יציאת מצרים רק לגבי שלשה חדשים אלו.
סיבת הדבר היא, כי שלושה ענינים אלו: יציאת מצרים, ספירת העומר ומתן תורה מהווים אופנים ודרגות ביציאת מצרים, כי גמר יציאת מצרים הוא במתן תורה.
זו מבין שלושה מועדים אלו קשור חג הפסח באכילת מצה, ספירת העומר - בשעורים, כמאמר רז"ל"": "כל המנחות באות מן החטין, וזו (מנחת קנאות) כו' ומנחת העומר כו' - מן השעורים" וחג השבועות - בשתי הלחם, חמץ תאפנה*'.
בלתי מובן: א) מדוע בא העומר מן השעורים, שלא כשאר המנחות? לגבי מנחת קנאות מציינת המשנה" את הנימוק: "כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה", אך מה הטעם למנחת העומר? ב) מאחר שבפסח אסור החמץ משום שהחמץ מסמל הרגשת הישות העצמית ויצר הרע - מדוע מותר החמץ בכל השנה, עד כדי כך שבחג השבועות אינו רק מותר כי אם מצוה להביא מן החמץ?
הערות
- 1. תורה אור סז, ג.
- 2. שמות יט, א.
- 3. שמות כג, טו.
- 4. במדבר א, א. 5 חלק ג קיז, ב.
- 6. שמות יט, א.
- 7. סוטה יד, א.
- 8. ויקרא כג, יז. מנחות נב, ב.
- 9. סוטה שם.
- 20. ראה לעיל ע' 118 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.