264
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי החצי השני] - כך יש גם יתרון לשבוע אחד לגבי השני, ובאופן כללי - נעלים השבועיים הראשונים על פי האחרים.
משום ההבדל האמור קיים הבדל גם
לגבי נישואין וכו' בין המחצית הראשונה של החדש לבין המחצית השניה*.
- אך בחדש אייר שוים כל ימי החדש ביחס לענין האמור של "עבודת" האדם.
ד. כיצד אפשר להביא לידי כך שכל ימי החדש יהיו שוים בדרגתם? - כלפי כך נמצא רמז בשם החדש: אייר - ראשי תיבוא א'ברהם, "צחק, "עקב, ר'חל, שהם ארבע רגלי המרכבה, רמז המובא גם בנגלה של תורה להלכה*.
ענינה של "מרכבה" הוא כפי האמור בתניא?: "שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני עולם הזה". - כאשר אין כלל לאדם דבר משלו, שכן גם בעניניו הגשמיים, "בכל דרכיך", שורר "דעהו", והוא מסור לגמרי לאלקות, כדוגמת המרכבה שכל מהותה הוא ביצוע רצון הרוכב - הרי אז כל הימים בשוה, משום שכל עניניו אלקות.
וע"י "עבודת" המרכבה שבחדש אייר, נעשה החדש "גשר" בין חדש ניסן 0 "בהוציאך את העם ממצרים (על
מנת ש)"תעבדון את האלקים על ההר הזה"*, "תעבדון" - מלשון: עבודת עבד, בדרך של קבלת עול - לבין החדש השלישי, ירחא תליתאי (סיון), בו ניתנו אוריין תליתאי לעם תליתאיל.
(משיחת ש"פ אחרי, תשי"ט)
ה. בקשר למצוות ספירת העומר נאמר בכתוב: "וספרת לכם ממחרת השבת גו'". הגמרא" מספרת כי הביתוסים טעו ודרשו: "ממחרת שבת בראשית" (ביום ראשון בשבוע), והיה צורך להתווכח אתם ולהוכיח בהוכחות שונות ש"שבת" האמור כאן הוא החג.
- אין מובן כאן, לכאורה, מדוע כתוב "ממחרת השבת", כך שיש מקום לטעות ולפרש את הכוונה ל"שבת בראשית", והרי היה אפשר להכתב במפורש: ממחרת הפסח?!
ו ביחס ליציאת מצרים נאמר: "בהוציאך את העם ממצרים - תעבדון את האלקים על ההר הזה". כלומר: סיכום ותכלית יציאת מצרים הוא מתן תורה. בין יציאת מצרים לבין מתן תורה יש ספירת העומר, ופירוש הדבר שכדי לבצע ולהגיע לסיום ותכלית יציאת מצרים יש צורך תחלה בספירת העומר, שהיא הגשר בין התחלת יציאת מצרים לבין גמר היציאה - מתן תורה.
הערות
- 5. רמ"א אבה"ע סי' סד, סעי' ג.
- 6. בית שמואל (שו"ע אבה"ע סי' קכו ס"ק כ). ראה מאורי אור מע' א ס"ק פד.
- 7. פרק בג.
- 8. שמות ג, יב. 9 שבת פח, א.
- 0. מנחות סה, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.